המדרגה הראשונה של נשמתי

שאלה: מה ההבדל בדרישה למאמץ שלי ביחס לערבות, כשבפעם הראשונה מילאתי את תנאי הערבות, לבין הפעם השנייה?

תשובתי: ההבדל הוא בהרגשת החיסרון, שעכשיו אתה מתכוון להשיג את המדרגה השנייה על פני המדרגה הראשונה. המדרגה הראשונה נמצאת בך כ"רשימו", מצב שבו כבר היית בעבר, ולא החזקת בו מעמד כי נוסף לך הרצון לקבל. כעת עליך להתעלות מעל הרצון הזה על מנת להגיע למדרגה הבאה. המדרגה הקודמת עוזרת לך להגיע למדרגה הבאה. אלו הן מדרגות עלייה ולא ירידה. כלומר, גם אם נפלת, אתה מבין מדוע זה קרה ואתה יודע מה עליך לעשות. מניסיונך אתה כבר יודע כיצד הצלחת להשיג את הערבות במדרגה הראשונה, וכעת אתה מתכוון לעשות זאת במדרגה השנייה.

זאת אומרת, "נשמת אדם תלמדנו", רכשת ניסיון, ואתה יודע מה עליך לעשות. ברור לך שהירידות הן לא סתם מצבים בהם אתה מאבד את עצמך. אתה מודע שכעת אתה נמצא בירידה, שאין לך כוח, אין לך קשר עם הבורא. זו כבר הכרה שדווקא אתה נמצא בחושך, ודווקא אתה איבדת קשר עם הבורא. כלומר, החשוב הוא שישנה נקודת מגע עם הרוחניות, הרשימו. אתה מתחיל לפעול מהנקודה הזו, ולא מתוך מצב מנותק מהרוחניות.

ניתן לומר שאינך מאבד את הדרגה הקודמת כי לא חטאת שם, אלא נפלת מהמדרגה הראשונה כיוון שנתנו לך רצון של המדרגה השנייה, שהיא גבוהה יותר. גודל הרצון הלא מתוקן של המדרגה השנייה הוא חטא המתגלה עתה לפניך, ומסתיר את המדרגה הקודמת המתוקנת, למרות שהמדרגה הראשונה קיימת בתוך המדרגה השנייה בצורתה המתוקנת.

זהו תהליך עלייה ולא ירידה, עלייה למדרגה הראשונה, וכאן נפתחת לפניך המדרגה הבאה, צידה האחר. כאן באח"פ דעליון אתה מרגיש בירידה, כרשע. את זאת אתה קובע מהמצב המתוקן הראשון שלך. זה נקרא "נשמת אדם תלמדנו", כבר יש לך נשמה. המדרגה הראשונה היא הנשמה שלך. אחר כך תהיה לך נשמה בגודל של המדרגה השנייה, שלישית וכו'. בכל פעם תתגלנה אצלך מדרגות גבוהות יותר, שתסתרנה עוד יותר את המצבים הקודמים, אך תמיד יהיה לך כוח להתעלות, קשר עם האור.

תמיד אתה מברר את המדרגה הבאה מהמדרגה שכבר השגת. כלומר, יש לך אפשרות לערוך אבחנה מה קורה איתך וכיצד למשוך את המאור המחזיר למוטב. אתה כבר לא חולה מחוסר הכרה, כיוון שתמיד פועל עליך כוח הערבות. כבר חתמת על תנאי הערבות, אתה ממלא אותם, אתה במצב שאינך מאבד זאת למרות שביחס לעצמך זה יכול לקרות. אז אתה מתחיל להבין שאתה "קודח חור בסירה". עדיין לא סיימת לקדוח עד הסוף, רק התחלת ועוד רגע תסיים, וברגע זה הכול מתחיל להתגלות.

זה מציין את התגלות האגו בך מהמדרגה הבאה. אך המדרגה הקודמת, הקשר בין החברים, נשאר בך. זה נקרא "מעלים בקודש ולא מורידים". לכן כתב בעל הסולם שהקושי העיקרי הוא בהשגת המדרגה הראשונה, ועד המדרגה הראשונה האדם מרגיש בלבול.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 11.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
השיטה לעלייה במדרגות הרוחניות
ירידה? כלל לא הייתה!
השלמות אינה סובלת פשרות