דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המגן שמגן על האדם

המגן שמגן על האדם

בעל הסולם, "בית שער הכוונות", סעיף פ"ז: "דהיינו כלי דכתר עם אור הנפש, הנקרא עיבור של כל מדרגה, נבחן שעוד לא בירר מן בחינת הגוף שלו, והוא נוגה טוב ורע בלי ברור. כי אז הוא מתוקן רק על ידי השורש ולא מגופו עצמו. וע"כ נקרא הגוף כולו בעת ההוא רק בשם עור, שפירושו שהוא עוד מעורב טוב ורע, וכן כולו נוגה. ובעת שמשיג בחינת יניקה, אז הוא קונה כלי דחכמה שבו מלובש אור הרוח, ואז נבחן שיש לו בחינת כלי דגוף".

בדרגת "עיבור" הטוב מעורבב עם הרע, ואיננו יודעים להבדיל ביניהם. אך בדרגת "יניקה" אנחנו כבר מתחילים להבדיל בין טוב ורע. אנחנו משתמשים ברצונות הטובים ולכן אנחנו גדלים, הכול בזכות הבירורים העצמיים. לכן המצב הזה נקרא "יניקה".

הרי אין זה ילד גשמי שנולד ומשנה את מקומו כשיוצא מרחם אימו. העובר הרוחני והתינוק שביניקה הן צורות קשר שונות בין העליון לתחתון. אם אינני מסוגל לברר שום דבר בעצמי, והעליון מברר עבורי, זה נקרא "עיבור". אם אני משתתף בעצמי בבירורים ומבדיל בעצמי בין טוב ורע בכך שמשתמש בטוב, זה כבר "יניקה".

אם אני מברר את קליפת נוגה כך שעושה ממנה "מגן" משלושת הקליפות הטמאות, בכך שהופך את הרע ל"עור" המגן עליי, אז אני יכול להתחיל לבנות את עצמי משום שאני מבדיל בערבוביה בין כל הרצונות: הטובים והרעים. זוהי תערובת מיוחדת, כי הרי בה מעורבבים תכונות הבורא והנברא. ודווקא מהערבוביה הזאת אני צריך לבנות משהו חדש, לבנות את האדם העצמאי (אדם, מהמילה אדמה לבורא).

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות", 20.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד לקבל את חופש הבחירה?
מה זו קליפה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RIWkA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest