היכן שהכול קודר ולא מובן

בעל הסולם, "בית שער הכוונות", סעיף פ"ז: "ודע כי הרע הגמור שנתברר, שאין בו טוב כלל (זהו הבירור של ג' הקליפות החיצוניות המיתקנות רק בגמר התיקון) אבל קליפה ד' לא נברר לגמרי, ולכן נשארה בבחינת לבוש ועור".

כלומר, קיים בה משהו טוב, אך בינתיים הוא אינו מבורר ולכן היא נקראת קליפה. אך בכל זאת זו אינה קליפה כמו ג' הקליפות הטמאות, שאיתן ברור שאין שום דבר טוב ולכן איננו יכולים לתקן אותן עד לגמר התיקון.

את הקליפה הרביעית, קליפת נוגה, אנחנו יכולים לברר ואנחנו צריכים לעבוד איתה. אלו הם הכלים השבורים שנפלו מעולמות בי"ע, איפה שהטוב והרע מעורבבים יחד. דווקא בבירור הזה אנחנו עוסקים, בקליפת נוגה הנקראת שליש אמצעי של תפארת. זהו המקום היחיד של הבחירה החופשית שלנו. מעליה נמצאת הקדושה, שָם אין מה לברר. ומתחתיה נמצאת הקליפה הטמאה לחלוטין, וגם איתה אין מה לעשות. אנחנו יכולים לעבוד רק בקליפת נוגה, איפה שקיימת בינתיים הערבוביה של הטוב והרע.

יוצא, שדווקא המקום שאנחנו צריכים כל הזמן להימצא בו, הוא המקום של הבלבול והספקות, איפה שהכול מעורבב ושום דבר אינו מובן והכול חשוך. שם אנחנו צריכים לעשות בירורים, זהו מקום העבודה שלנו!

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות", 20.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
המגן שמגן על האדם
כוחות הטומאה – עוזריו של הבורא
בנקודה בין טוב ורע