הלב של העָם

שאלה: איזה חיבור נדרש מאיתנו, האם מחשבות ודעות זהות?

תשובתי: איך כל אחד מאיתנו מתחבר עם הילדים שלו? האם יש לנו איתם מחשבות ודעות זהות? לא, אבל על כל פשעים תכסה אהבה!

תגובה: זה נכון מאוד. בבית שלנו כולם שונים לגמרי, אפילו הבנים התאומים שלי נבדלים. לכן אי אפשר להשיג דעה אחת, ובכל זאת, אנחנו מאוד מקושרים וקרובים זה לזה. אני לא יודע איך זה יוצא, אבל אנחנו מתחברים בלבבות.

תשובתי: כלומר, אתה אוהב את הילדים שלך, למרות כל ההבדלים ביניכם. זה נקרא אותו החיבור "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: יוצא, שכל אחד יכול להישאר עם ההשקפות שלו: שמאלניים או ימניים?

תשובתי: ודאי. אם הילדים שלי לא יחלקו יחד איתי את ההשקפות שלי, האם זה מפחית את אהבתי כלפיהם? לא! זה בכלל דברים שלא קשורים ביניהם. אותו הדבר גם כלפי אנשים אחרים.

שאלה: המלחמה הנוכחית חשפה חילוקי דעות חדים בעם: בין ימניים ושמאלנים, מצדדי קו נוקשה לבין שוחרי שלום. אם אנחנו נשיג איחוד בעָם, האם כל אחד יוכל להישאר בדעתו?

תשובתי: אני בכל מקרה ארגיש את האחר כקרוב אליי, ללא קשר בהבדל בין הדעות שלנו. האהבה בינינו צריכה להיות מעל לכל כדי להביא אותנו לאיחוד, לחיבור כאיש אחד בלב אחד. ואם מתחת לכל זה נשארים אצלנו חילוקי דעות, זה לא נורא.

שאלה: אבל אם ישנם חילוקי דעות בדעות שלנו, אז קשה מאוד להתחבר.

תשובתי: אפילו שיש חילוקי דעות, "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", הוא יחבר אותנו. בסופו של דבר אנחנו נבין כיצד לעשות את זה, פשוט צריך להתחיל לפעול. לא צריך להשתדל מראש להבין הכול, אנחנו לא מסוגלים לזה עכשיו. לכן פשוט צריך להתחיל לעבוד, להתאחד זה עם זה, להשתתף בסדנאות, בדיונים במעגלים.

באופן כזה אנחנו נגלה, שעל אף שכולנו שונים ורחוקים זה מזה, אף על פי כן, אנחנו יכולים לבנות מרכז משותף של הרגשה. בהרגשה המשותפת הזאת אנחנו מרגישים את עצמנו יחד, כמו לב אחד לכולם.

כאשר אנחנו יושבים כך יחד, מדברים, וכל אחד משתדל לצאת מעצמו ולהתכלל באחרים, במרכז של הקשר שלנו אנחנו הופכים להיות כאיש אחד בלב אחד. בזה אנחנו פותחים את הברז, והאור זורם דרך כזאת קבוצה מאוחדת לכל העולם.

אם עשרה אנשים מעָם ישראל משתדלים להתחבר בצורה כזאת, אז בסופו של דבר, מיליוני בני אדם מאומות העולם ירגישו שיפור בחייהם, ובהתאם לזה ישָנו את היחס שלהם כלפי ישראל. ואם הכלי העולמי ישתנה, החמאס לא יוכל לעשות שום דבר נגדנו!

שאלה: איזו תקווה אתה יכול לתת לנו לפתרון המשבר הזה?

תשובתי: אני לא נותן שום תקוות, אלא נותן לכם בידיים אמצעי יעיל, כלים לאיחוד העָם. מאיתנו נדרשת פעולה ולא אמונה. אני מאחל לכם הצלחה!

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 422, 22.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל: התקווה לחיים חדשים
תתאחדו או תמותו
עדיין לא מאוחר לפנות לדרך הטובה