קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידיעה (תרגום לרוסית): ועידת הפסגה ריו- 20 הייתה המחשה נוספת של חוסר היכולת של האקולוגיה להשיג את המטרות הניצבות בפניה, ושוב חתמה על חוסר האונים שלה. האקולוגים הצליחו לשכנע את ההמון, בכך שכדור הארץ הוא אובייקט סופי והחברה חייבת להיות בהרמוניה איתו. אבל, כשמדובר בנקיטת צעדים קונקרטיים, בני האנוש אינם יכולים להגיע להסכמה. ובאופן כללי, התוצאות של הגנת הסביבה, על אף העלויות העצומות, יוצאות זניחות ביותר.
הסיבות לכישלון:
1. האקולוגים הפנאטיים חולמים על המהפכה הירוקה, ועל ידי הצבת מטרה שכזאת מציגים את חוסר היכולת לממשה.
2. פיתרון הבעיות בקנה מידה פלאנטרי נמנע על ידי חלוקת העולם למדינות: עיקרון האגואיזם של הממשלות חזק יותר משיתוף הפעולה, ובזה האו"ם חסר אונים.
3. האופי המגביל של היוזמות.
4. האקולוגיה נתפסת כאידיאולוגיה טוטליטרית של הישרדות כדור הארץ, הדבר החשוב ביותר. הגנת הסביבה נראית כמותרות עבור העניים.
5. המשבר שינה את סדר העדיפויות, כיום הדבר העיקרי הוא התעסוקה.
6. צריך לשנות את אורח החיים של האנשים לא על ידי כפייה, אלא על ידי הצעת חלופות, ובינתיים הגזר האורגני יקר מאוד, במכונית חשמלית לא נגיע רחוק, ומקורות האנרגיה המתחדשים הם אינם יציבים ויקרים.
התייחסותי: הסיבה לכישלון היא בכך, שתוכנית האבולוציה של החברה חייבת להביא את האנשים להכרת הנחיצות לשנות את הטבע שלה מאגואיסטי לאלטרואיסטי. ולכן, שום מאמצים של האקולוגים לא יעשו את חיינו בריאים ובטוחים יותר ולא ימנעו את האסון האקולוגי. את כל זה ניתן להשיג רק דרך שינוי טבע האדם, ואם לא נעשה זאת, אז במאמצים ה"אקולוגיים" שלנו אנחנו רק נגלה חוסר אונים ואז הכישלון הוא בלתי נמנע.
מסקנה: חייבים להסביר לכולם לא את העקרונות האקולוגיים, אלא את תוכנית הטבע ומטרת ההתפתחות של החברה האנושית, שאם אנחנו ניישם אותה במודעות, נגיע לחברה ולקיום האופטימליים.
ידיעות קודמות בנושא:
נקודת ההתנגשות
המלחמה נגד השכל
המשבר האקולוגי כבר פרץ
