דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היכן מסתתר החופש שלנו?

היכן מסתתר החופש שלנו?

אנחנו כבר מבינים שחופש הבחירה הוא לא מושג פשוט. אנחנו נולדים עם תכונות שלא בחרנו, במשפחה ובתנאים שלא בחרנו, מקבלים חינוך שלא בחרנו… בקיצור, מגדלים אותנו ומעצבים אותנו בלי בחירתנו.

כתוצאה מכך, האדם בעולם שלנו "מתבשל" על ידי ההורים, הסביבה, החברה… לכן אין לו שום חופש, ואין כאן ממי לדרוש שום דבר, הרי הוא מכונה. נראה לו שאלה המחשבות שלו, הרצונות שלו, המעשים שלו, אך למעשה הם מחויבים ובלתי נמנעים.

אם כך, לשם מה היה צריך את כל הבריאה הזאת? הרי אנחנו מדברים על המחשבה הטמונה בטבע, על הרצון, הכוונה, החכמה הגדולה. ובאמת, לבורא, או לכוח העליון, על פי ההגדרה, יש חכמה עצומה, הרבה יותר מכל הבריאה שנמצאת תחתיו.

כשאנחנו חוקרים את העולם, אנחנו מגלים בו חכמה שאינה נתפסת על ידינו. אנחנו מצליחים רק "לגרד" את השכבה העליונה שעליה מתבסס כל המדע שלנו. למעשה, עדיין לא התחלנו לגלות את הכוחות האמיתיים, היחסים האמיתיים, הצורות והקשרים האמיתיים שקיימים במציאות הזאת.

אז לשם מה הבורא ברא את העולם? כדי שנבראיו יפעלו על פי התוכנית הקבועה מראש? הרי ההתחלה והסוף כבר ידועים מראש, והכול קיים בצורה מוחלטת, ללא בחירתנו ושאילת פינו. כל ההתפתחות שלנו הייתה כבר צפויה מלכתחילה. ובכלל, עבור הבורא לא קיים מושג הזמן.

אבל בכל זה אין שום תועלת. אז האם הנבראים מסוגלים לבצע איזושהי פעולה עצמאית באיזושהי צורה באיזשהו שלב? פעולה שלשמה היה כדאי לברוא אותם, יחד עם כל המציאות הזאת?

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה הבסיסית: היכן נמצא חופש הבחירה, שלשמו הבורא ברא את הכול? העולמות הרוחניים, אינספור הצורות והתופעות השונות, וגם היקום החומרי שלנו – כל זה רק כדי שהאדם יבצע פעולה עצמאית באיזשהו רגע קצר של חייו? הרגע שנותן את המשמעות לכל השאר.

אמנם הרגע הזה בינתיים חומק מאיתנו, משאיר אותנו עם שאלה חסרת מענה, אבל אם נחפש את הנקודה הזאת שבה אנחנו יכולים להוסיף גרם אחד מעצמנו, הרי שכל המציאות תואר, ותגלה את המילוי המופלא והאינסופי שלה…

אם כן, אנחנו צריכים לברר היכן נמצאת הבחירה החופשית שלנו. אם נבחן זאת מבחינה לוגית, המציאות אינה יכולה להתקיים ללא האפשרות הזאת. הרי אחרת לא הייתה סיבה לטבע החכם לברוא משהו. במקרה כזה, לא הייתה כל משמעות לפעולות שלו.

אנחנו חייבים לחפש את החופש שלנו. בלעדיו החיים שלנו יישארו מתוכנתים, מתוכננים, ואנחנו נמשיך להיות מנוהלים כמו בובות על חוט. אנחנו צריכים לחפש את נקודת חופש הבחירה ולממש אותה. זהו כל ייעודו של האדם.

ומהו אותו החופש? חופש ממי? מהבורא ומהפקודות שלו? – ודאי שכן. הרי כל עוד אני מחובר אליו, אני לא אני. הוא זה שמניע אותי. אם כך יוצא שאני צריך להשתחרר לא מהאנשים האחרים ואפילו לא מעצמי, אלא בראש ובראשונה ממנו. הבורא ברא מצב כלשהו שבו אני יכול להיות מנותק ממנו, מההפעלה שלו. ואז אני אהיה חופשי.

וכאן מתעוררת השאלה: מה אני עושה עם החופש הזה? אילו יכולות אני רוכש? עם איזו מחשבה, עם איזו הרגשה ועם איזו פעולה אני ממלא את אותו החלל שפתאום התגלה בשבילי?

על כך נדבר בפעם אחרת.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 28.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הקטבים של הבחירה שלי
הוא בכל מקום. אז איפה אני?
מדד החופש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hiLvp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest