היכן הגיבור הראשי

שאלה: בספרים ישנו תמיד הגיבור הראשי, שסביבו מתרחשת כל העלילה. אם אני קורא את ספרי הקבלה ומנסה לדמיין את כל הכוחות האלה בתוכי, האם גם שם ישנו איזה כוח מרכזי וכוחות יותר משניים, פחות חשובים?

תשובתי: כשאתה קורא את ספרי הקבלה הדבר החשוב הוא לא עד כמה אתה מבין אותם, אלא המאמץ שאתה משקיע. בגילוי הרוחניות ישנה ניגודיות: מצד אחד הגילוי מתרחש בצורה אינטימית, אישית, בתוכי, אך את הכוחות הנחוצים לגילוי הזה, אני צריך לקבל מאחרים, דרך החיבור שלי עם שאר הנשמות.

נדמה כאילו שאחד סותר את השני. הייתי רוצה להישאר לבד עם הבורא, עם הרצון שלי לרוחניות, עם המאור המחזיר למוטב, אך אם אני רוצה לגלות את הרוחניות, אני יכול לראותה רק באור ההשפעה, ואור ההשפעה יכול לבוא אליי רק דרך הקבוצה. יוצא, שעם הנקודה שבלב, עם הרצון לרוחניות, אני קורא את הספר ורוצה לבנות בתוכי תמונה כפי שמתואר בספר, אך על איזה חומר אני יכול לייצר את השינויים שקורים בי?

בשביל העבודה המעשית הזאת ניתנה לי הסביבה, הקבוצה. רק בקשר ההדדי בינינו, אם אני מתייחס נכון אל הסביבה, והם מתייחסים נכון אליי, מתוך החיבור שלנו אנחנו מעלים בקשה, מ"ן. בתשובה אני כבר מקבל מלמעלה את המאור המחזיר למוטב, היחס הנכון המאפשר לי לראות את מה שכתוב בספר.

אז אני מתחיל לשנות את עצמי ואני רואה את הקשר האמיתי שלי עם האחרים. אז כבר אין לי בעיה להתחבר איתם. הם הופכים להיות העולם שלי, בו אני מיישׂם את מה שקראתי עליו, בקשר עם האחרים אני מרגיש את תכונות ההשפעה, קשר הדדי שעליו מספר הספר.

בינתיים אני מרגיש סכסוך וניגודיות, שאותם אינני יכול לפתור. אני מסכים לתנאים האלה: אני והבורא, אני והספר, אני והאור, אני עם עצמי, אני והעולם, אני והקבוצה, אך תמיד הכול צריך להתחיל ממני! וכאן חיוני החיבור ביני לבין האחרים, כדי שאני אשרת אותם, רק לרווחתם וטובתם… זה משהו שאינו מובן לי לחלוטין. כיצד אני יכול להתחלף מעצמי לאחרים, ולא להרגיש הבדל בינינו, בכך שאפתח ואתן להם את ליבי?

תחילה אני פונה אל הספר בצורה אגואיסטית, אך אחר כך אני מבין שנחוץ לי כוח ההשפעה, אז אני פונה לקבוצה, כדי לקבל ממנה את הרגשת ההשפעה. כשאני תופס שאין את התכונה הזאת בתוכי וגם לא יכולה להיות, אני מבין שאני זקוק למאור המחזיר למוטב, כדי לשנות את עצמי לפי הספר.

לכן מתוך הרצון המשותף שלנו, שהתקבל מהקבוצה, אנחנו מעלים מ"ן, ובתשובה אני מקבל את אור התיקון, מתייחס באופן חדש כלפי הספר, ויכול לבנות את עצמי לפי ההוראות של הקבוצה, כלומר מרכיב את "הלגו" שלי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
הסרט המרתק ביותר
בשביל מה לי כל העולם הזה?
העיקר להכין את הרצון