קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"צמצום ב'" זה האיסור של "בינה" לעבוד עם הרצון לקבל, עם האח"פ. לאחר מכן תמיד נדרשת החלטה נוספת, האם אפשר לעבוד עם הרצונות לקבל ובאילו תנאים, מי יבקש את זה ומי ייתן לכך כוחות, ערבויות, תמיכה.
כלומר, קודם כל "צמצום ב'", ואחר כך כבר מבררים האם ניתן לבטל אותו חלקית או לא. בעולם הנקודים צמצום ב' התבטל והתרחשה ה"שבירה". לכן, בעולם האצילות "צמצום ב'" כבר אינו מתבטל.
אם כך כיצד ניתן לבצע תיקון? לכן כל האח"פ, כל הרצונות שנמצאים למטה מ"צמצום ב'" עוברים סינון דרך מסנן. כל מה שעבר דרכו עולה למעלה לאצילות ומיתקן שָם. ומה שלא יכול לעלות לגו"ע שוקע במסנן הזה ונזרק למטה למדור הקליפות.
כלומר, קודם כל אנחנו תמיד מציבים תנאים שלא להשתמש ברצונות לקבל. זה התנאי של "צמצום ב'". כי "בינה" ירדה למטה מ"טבור" ועובדת בתוך ה"מלכות".
אפילו אם אתה צדיק ולא רוצה שום דבר לעצמך, יש לך רק כוונות טובות ואתה מחובר עם המלך, עכשיו אתה נקלע לחברת פושעים שיכולים לתפוס אותך ולנצל את הקשר ההדוק שלך עם המלך לתועלתם, להוציא ממנו דרכך את כל הכוחות. וזה נקרא "שבירה".
לכן קיימת ההגבלה, כי אתה נכנס למקום שבו אין לך רשות לפעול כפי שהיית רוצה. נקלעת לשליטה זרה וקודם כל צריך לבדוק מה אפשר לעשות. כך "בינה" יורדת לתוך "מלכות".
כל עוד נקודות דס"ג לא ירדו לתוך "מלכות", היא לא יכלה להשפיע עליהם. אך מאחר שהם ירדו ל"ממלכת" ה"מלכות", יוצא שאתה כביכול פוסע לעבר השטח שלי ואני מייד מתנפל עליך ורוצה להפיק ממך את כל התועלת האפשרית. ולכן אתה מצמצם את עצמך כדי להגביל את מה שאתה יכול להתפעל ממני.
לכן רק נקודות דס"ג יכולות לרדת למטה, כי במקרה כזה אין לך שום דבר! אתה "בינה" נקייה, "חפץ חסד" ואין לי מה להוציא ממך.
אך בפוטנציאל, לעתיד, יש לך כאלה רצונות שבהם אתה רוצה לתת לי משהו וברצונות האלה אני נאחז, באח"פ שלך, על ידי זה שאני מכניס לשָם את הרצונות שלי. ואתה, בעל כורחך, מקבל ממני את הרצונות שלי.
אתה חלש בפניהם, האהבה העיוורת שלך הופכת אותך לחסר הגנה בפניי, ולכן אתה מצמצם את עצמך. אני עכשיו מתנפל עליך ודורש, ואתה חייב להתאפק כדי לא לתת לי את מה שיזיק לי ויהרוג אותי.
אני דורש ומבקש, ואתה מרסן את עצמך במתח רב כדי לא לבצע את הבקשה שלי. תארו לעצמכם ילד חולה שסובל מכך שהרופא אסר עליו לאכול ממתקים. הוא רוצה דווקא את הסוכרייה, ושום דבר חוץ ממנה, האמא סובלת בכל המצב הזה פי שניים מהילד.
כאן באמת צפויה החלטה גורלית. ולכן האמא, "בינה", בונה מערכות שלמות כדי בכל זאת להיות מסוגלת לתת משהו לילד ולרפא אותו בהדרגה, כדי שהוא יקבל את מה שהוא רוצה בתוך האור שלה, בתוך ההגנה שלה.
אז מי נשבר כאן? הילד? המלכות? – לא, האמא היא זו שנשברת, משום שהיא נתנה לו מה שלא מתאים עבורו. אך לאחר מכן, כתוצאה מכך שהיא נכללה בתוכו, היא מתחילה לתקן את עצמה, לשקם ולהחיות את התינוק.
האמא ממלאת לתוכו ניצוצות של השפעה ולאחר מכן, בזכות הניצוצות האלה, היא יכולה להדביק את החלקים השבורים שלו.
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 10.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אם תיתן – תקבל כפליים!
בינה, ארץ חופשייה
חופש ההשפעה הנקייה
