קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תחילה ז"א ומלכות הם 6 ספירות של ז"א והנקודה של המלכות. וכל העולמות והפרצופים, מעולם אין סוף ועד ז"א, מיועדים רק עבור המלכות!
המלכות זה הנברא שבינתיים הוא בסך הכול רק נקודה, "הנקודה שבלב", ויש לגדל אותו! כיצד הנברא גדל ומה על העליון לעשות לשם כך? – ז"א מעורר במלכות, בנקודה הזאת שדבוקה בחזה שלו, את הרגשת הדינים וההגבלות, כלומר ברצונות הדורשים מילוי, כדי שהיא תתעורר ותתחיל לגדול!
ההגבלות האלה מגיעות אל המלכות מהאימא, בינה. דרך הספירות העליונות ג"ר דז"א, הם מגיעים לכתר דמלכות. הוא נקרא "ראש השנה", התחלה/ראש של השנה, התחלת המלכות שנקראת "ראש". מזה מתחילה ההתעוררות שלה. כל שאר גדילתה מתרחשת בזכות הספירות התחתונות של ז"א, של הנה"י שלו. לשם כך הוא חייב להשׂיג גדלות שנותנת לו האימא, בינה, הודות ל"תקיעה בשופר".
מכאן מתעוררים בו הרצונות העצמיים שלו, ספירות נה"י, זה מתרחש ב"עשרת ימי (ספירות) תשובה" בין ראש השנה ויום הכיפורים. ב" עשרת הימים" האלו המלכות מקבלת כל פעם מהנה"י דז"א התפעלות, אשר בזכות זה היא מתחזקת כך שמגיעה למצב של "יום כיפור". לעורר אותנו לגדלות ניתן רק בזכות הדינים, מאחר ורק הודות להם, לאור החכמה, אנחנו מרגישים כמה עלינו עוד לתקן בתוכנו, כדי להכין את הכלים הרוחניים שלנו. הרי הם קיימים אצלנו, אך הם שבורים!
תחילה הם מתעוררים על ידי דינים ללא שום "המתקה", אך אחר כך מגיע אור החסדים וממתיק אותם (ייסורי אהבה). ההמתקה מסמלת תיקון. נאמר שהבורא ברא את היצר הרע וברא לו תורה תבלין. להוסיף תבלין לרצון האגואיסטי משמע, להמתיק אותו כדי שאפשר יהיה לתקנו ולהשתמש בו.
קודם הרצון הזה היה "מר", אך אם מתווספת אליו כוונה בעל מנת להשפיע, אז הוא מומתק וכבר ניתן להשתמש בו ולמלא אותו. וזה מסמל את "המתקת" הדינים. הדין הוא רצון לקבל תענוג למען עצמי, וההמתקה הוא אותו הרצון עם כוונת ההשפעה. צריך רק להחליף כוונה וזה הכול!
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 06.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
הכול הפוך
ראי בעל אור חוזר
מערכת הבריאה
