הייאוש והפיתרון

photo_rav_gh70_262.jpg

שאלה: איני יודע מה לעשות, אני מרגיש שכל כוחותיי אבדו, שאני משוטט לגמרי באוויר. בעבודה אני מרגיש שהכול יבש ושום דבר לא מעניין, אני גם יודע שאין למה להחליף, ובעבודה הרוחנית אני עושה כביכול הכול, מתוך ההבחנות האחרונות על המצב האחרון שהוא ייאוש אמיתי והעמוק ביותר שחוויתי.
אין לי יותר חומר דלק, שום דבר כבר לא עובד עלי, הרצונות בעולם הזה מתים, וישנו רק רצון לפרוץ כבר משהו שאני לא מבחין, אבל הלב משוכנע שיש ובכל זאת זה לא נמצא בי.
יותר מ-3 שנים אני איתך, ובלי הקבלה כנראה שעדיף מותי מחיי, אך אני מתחיל להרגיש ייאוש, כי שום דבר לא חודר וכל ההתכללות של הרצונות שמסביבי חודרים, משפיעים וגורמים לחולשתי עוד יותר. מה לעשות? אני לא מסוגל להחזיק! מה צריך לקרות?

תשובה: אין לך קשר עם קבוצה, ולכן יש לך כזו חולשה בדרך. אתה לא מקבל את גדלות המטרה מהסביבה! וזה העיקר והבסיס של ההתקדמות שלנו! תקרא על המצבים הדומים ב"שמעתי" ובאגרות של בעל הסולם.

הרשימות שלנו (הגן של ההתפתחות הרוחנית) מתגלות כל הזמן, ולכן הרצון האגואיסטי שלנו תמיד גדל. אנחנו צריכים כל הזמן להתעלות מעליהן בכוונה להגיע לתכונת האהבה וההשפעה (הבורא).

זו הסיבה שהאגואיזם שלנו גדל, כדי לתת לנו אפשרות להתעלות מעליו, מהעולם הזה לדרגת הבורא, כדי שנבין אותו. כפי שכתוב: "וכולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדלם!" אך מה שמתגלה בנו תמיד זה רק הרשימו האגואיסטי, עלינו לקבל את הכוח להתעלות מעליו מתוך חיזוק הקשר עם הסביבה, הקבוצה.

שיעור על פי המאמר "הבטחון הוא הלבוש להאור" (שמעתי, עב)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ssO7g

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest