דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היחידים מתוך שבעה מיליארד

היחידים מתוך שבעה מיליארד

כתבי רב"ש, 1984, מאמר ב', "בענין אהבת חברים":

"א. הצורך לאהבת חברים…

ב. מה הוא הסיבה שבחרתי דוקא בהחברים האלו, … ומדוע החברים בחרו בי, …

ג. אם כל אחד ואחד מהחברים צריך לגלות את האהבה שיש לו להחברה, או שמספיק שיש לו אהבה בלבו, ועובד בענין אהבת חברים בהצנע לכת, ומשום זה הוא לא צריך לגלות מצפוני לבו."

השאלות הללו, הן ודאי חשובות. כי בעיקרון, אני לא מרגיש שום צורך באהבת חברים. היכן אני משיג כוחות? כיצד לשכנע את עצמי? והעיקר, איפה כאן הרווח?

אם היו מבטיחים לי משהו אמיתי, מוחשי, אז יכול להיות שהייתי משכנע את עצמי. אבל רק אומרים לי, שעל ידי אהבת חברים אני אקבל שׂכר, שהוא למעלה מכל העולם הזה: לא כסף, לא זהב, לא בריאות, לא כל מיני בילויים, אלא משהו הרבה יותר גדול. ומפני שאני לא רואה את השכר הזה, אז לאהבת החברים יש ערך קטן בעיניי.

יותר טוב שהיו אומרים לי: "תאהב את החבר ויהיה לך טוב". לדוגמה, אני תלוי באיזה אדם, שיכול להוציא אותי מבית הסוהר. אז ברור, שאני מוכן לעשות בשבילו הכול, רק שהוא יאפשר לי לברוח. אבל גם כאן אני לא רואה שום מוצא מבית הסוהר, לא רואה שכר גדול ואמיתי עבור אהבת החברים. מספרים לי על העולם העליון, אבל משום מה הוא לא כל כך מושך אותי אליו.

בהמשך, הרב"ש כותב על זה שאני בחרתי את החברים והחברים בחרו בי. אבל באמת, מתי אני בחרתי בהם? ובכלל, האם הייתי בוחר בהם אם הייתה לי אפשרות לבחור מתוך הרבה מועמדים? ממה שנמצא כאן, הייתי לוקח אחד, שניים, ולא יותר מזה. יוצא, שאף אחד לא בחר לעצמו את החברים.

וגם את המורה אנחנו לא בחרנו, להיפך, במקומי אתם הייתם מעדיפים מישהו סולידי ומכובד יותר, אז איפה נמצאת הבחירה שלנו?

ככל הנראה, על ידי חיבור בקבוצה אני צריך להרגיש כל אחד עד כדי כך מיוחד, שמכל האנושות אני באמת הייתי בוחר רק את החברים האלה. השלב הנוכחי עוד לפנינו, להרגיש את החבר, את הנשמה שלו, להתקרב אליו בכזאת מידה, שהוא הופך להיות היחידי מכל שבעה מיליארד. וכך זה עם כל אחד מהחברים בקבוצה.

חוץ מזה, הרב"ש שואל שאלה כזאת, האם אנחנו צריכים להקנות לעבודה שלנו, לאהבה שלנו, איזה ביטוי חיצוני: למשל, לשחק אחד כלפי השני, לתת איזו מתנה זה לזה וכולי? או להיפך, צריך לעבוד בהצנע לכת? כי העבודה האמיתית נעשית בפנים, ואילו ה"תפאורות", כמו שידוע לנו, אינן שוות הרבה, כי הן יכולות להתברר כחנופה, זיוף, שקר. בעצם אני לא אוהב אף אחד, אז האם אני יכול לבטא משהו שלא אופייני לי? זה הרי שקר.

"מה שאין כן אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר לו הכח של החברה."

אנחנו חייבים להבין שאנחנו קטנים וחלשים, שמחוסר הבנה מתפעלים מגילויים חיצוניים, ולכן צריכים להשתמש בהם. כל אחד צריך להתנהג כך שהחברים יראו: הוא עושה עבודה פנימית רצינית, משקיע מאמצים רבים למען אהבת החברים ובאמת כבר השיג בה מדרגה גבוהה. כך אנחנו נתקדם קדימה.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, "בענין אהבת חברים", 24.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מושג בחיבור
אלרגיה לאהבה
אהבת חברים – אישור כניסה לעולם אין סוף

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest