דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היזהרו מחכמי הפילוסופיה

היזהרו מחכמי הפילוסופיה

בעל הסולם, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה": "והנה בעצמותו יתברך, אשר הפילוסופיה אוהבת כל כך לעסוק בו, ולהוכיח את כל חוקי השלילה הנוהגים בו. אין הקבלה עוסקת בו כלל. כי איך אפשר להגדיר מה, בדבר שאי אפשר לבוא לכלל תפיסה והשגה.

אולם מהארתו יתברך במציאות, המה (המקובלים) מדברים ומבחינים הרבה מאד. דהיינו, בכל אותם ההארות שזכו בהם בהשגה ממש, לא פחות מהשגה מוחשית."

המקובלים משיגים את האור המופשט כשהוא מתלבש ב"כלים", ואז, מאור מופשט הוא הופך למורגש, מתגלה כתופעות שונות בנו.

נאמר, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אנחנו משיגים את הכול מתוך בירור בתוך ה"כלים דקבלה", הם ה"עיניים" שלנו, ה"ראייה", השקפת העולם. רק בתנאי שאנחנו משיגים את התופעות, אנחנו יכולים לחקור אותן במידת מעורבותנו וכך להתקדם. כאן פועל עיקרון מדויק –"ממעשיך הכרנוך". ולכן, אנחנו יוצאים תמיד מתוך התפיסה בתוך ה"כלים", וההתפעלות הפנימית שלהם היא ה"אור".

בדיוק כך אנחנו מבחינים בחשמל, לא על פי המהות אלא על פי התוצאות. משהו שעובר דרך החוטים ומוליד תופעות שונות. ולתופעות הללו אנחנו קוראים "חשמל". בעל הסולם כותב על כך במאמרו "מהותה של חכמת הקבלה": "במציאות הגשמית הערוכה נגד חושינו נמצאים ג"כ דברים ממשיים, אע"פ שאין לנו שום תפיסה ודמיון בעצמותם, כמו האלקטרו והמאגנט המכונים בשם פלואידום, עם כל זה מי זה יאמר שהשמות הללו אינם ממשיים בשעה שאנו מכירים בסיפוק גמור את פעולותיהם ולא אכפת לנו כלל שאין לנו שום תפיסה בעצם הנושא."

אנחנו לומדים תמיד את התוצאות של התכונות ולא את התכונות בעצמן. על כל דבר שאני מסתכל אני לא יודע מה זה, אלא אני יודע כיצד הוא פועל. אני בודק את החושים שלי, את התגובות על כל דבר, משהו שנראה לי בצבע שחור, מוצק, ארוך, משהו שאני יכול לטעום, להריח, וכולי. תמונת המציאות מורכבת תמיד מתוך התגובות הפנימיות שלי על פעולות כלשהן ולא מתוך הפעולות עצמן. ובהתאם לזה התופעות שאני מזהה הן תופעות שנגרמו על ידי משהו בתוכי.

כך אנחנו משיגים את החומר ואת הצורה המלובשת בחומר, אבל אנחנו אף פעם לא יודעים מהי צורה מופשטת שאינה מלובשת בחומר, ובמיוחד המהות.

אז מדוע הפילוסופים אינם רוצים להכיר בזה? מפני שזה יחייב אותם להיות מקובלים וללמוד את חכמת הקבלה כדי לחקור את העולם הרוחני. גישה בריאה מייד מגלה, שהם אינם יודעים ומבינים מאומה ואין להם מה לומר. על מה יש לדבר אם אתה לא חי ברוחניות ולא בודק אותה בתוך ה"כלים" שלך?

לא ניגשים לחקור את הקבלה בעזרת השכל האנושי הרגיל בלי להיות באותו המימד שעליו היא מדברת. אפשר לדמיין מה נמצא בתוך כדור הארץ, לדמיין חיים על פני כוכבים אחרים, כי התחומים האלה לפחות נוגעים במשהו, במידה מסוימת נכנסים בתוך החושים שלנו. אבל העולם הרוחני לא נמצא בחושים שלנו במאומה. יתר על כן, אין לנו שום קשר עימו, המציאות הגשמית שנראית לי עכשיו, מנותקת לחלוטין מהתמונה שתצטייר לי בהרגשה הרוחנית. אז כיצד אני יכול לדון על משהו שאני לא נמצא איתו במגע?

זאת אחת הסיבות מדוע חכמת הקבלה הוסתרה מהאנושות במשך אלפי שנים. המקובלים נזהרו מ"חכמים בלילה" שרצו להתפלסף על מה שכתוב בה.

זה גם כולל את אותם הפילוסופים שהעריכו את חכמת הקבלה, כאלה כמו רויכלין, גתה, פיקו דלה מירנדולה ואחרים. אפילו הם לא הבינו שום דבר בחכמה הזאת, וראו רק שמתוכה נובע כל הידע הכללי האוניברסלי שאין במדעים המסורתיים. כל דבריהם על כך הם בעצם אותה הפילוסופיה. ישנם פילוסופים שמעבירים ביקורת על הקבלה על פי הנחות סובייקטיביות, אחרים מייחסים לה חשיבות, אבל גם אלה וגם אלה אינם מבינים בה מאומה, וגישתם חסרת היגיון, הדרוש בכל דבר.

אבל האמת בכל זאת תתגלה, ואנחנו כבר קרובים לזה…

מתוך שיעור על פי המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 02.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הפילוסופיה: בית ללא יסודות
כל דרכי הידע מובילות לחכמת הקבלה
חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3Ql4P

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest