דף הבית / חינוך, ילדים / היה היוּ סבא וסבתא…

היה היוּ סבא וסבתא…

שאלה: היום בתודעתם של בני האדם נעשית חלוקה בין רווחה פסיכולוגית והחיים הריאליים. אני זוכר, שאצל הסבים והסבתות שלנו לא היה פער כזה. ואילו אצל האדם המודרני, אפילו במשפחה, אווירה פסיכולוגית טובה מנותקת מרווחה חומרית. איך אנחנו יכולים להראות, שזה בכל זאת מקושר הדדית?

תשובתי: בדיוק, כמו בין אנשים זרים. המשפחה זקוקה לאותן סדנאות, לאותם ההסברים, לאותה העלייה מעל לאגו של כל אחד.

בעבר האגו הזה לא היה! היה היוּ סבא וסבתא והייתה ביניהם "תרנגולת", כלומר משק משלהם, בית משלהם, גינה משלהם. סבא היה הולך לעבודה, סבתא עסקה במשק הבית. במרכזו של משק הבית היה בית, קהילה, ילדים וכל השאר.

והיום זה לא קיים. היום אנחנו עובדים למען איזה דוד, למען איזו חברה, למען משהו לא מובן. בבוקר לוקחים מהר את הילדים לגן ילדים או גנון, ובעצמנו רצים לעבודה, מהעבודה לסופרמרקט. מהסופרמרקט רצים הביתה, כדי לחמם משהו במהירות, להאכיל את כולם, לרחוץ אותם ולישון. ולמחרת, אותו הדבר. האם זה דומה לאותו האופן שהיה בעבר? בעבר זה היה בית, משק בית. היום זה רק נקרא "משק בית". לכל אחד הכול משלו, אפילו חשבונות הבנק אצל הבעל והאישה הם לרוב נפרדים.

לכן אנחנו צריכים, בראש ובראשונה, ללמד את בני האדם בעזרת הסדנאות להתעלות מעל לאגו שלהם ולהתחבר דווקא מעליו. אחרת לא תהיה משפחה, מפני שהאגו של כל אחד מנתק אותם זה מזה, מפריד ביניהם, ואילו אנחנו בתגובה לא נוקטים בשום אמצעים. והמדינה לא יכולה לעשות כלום. אתה לא יכול לחייב שני אגואיסטיים להתקיים בשטח אחד.

בשביל מה אני צריך משפחה? אני הולך בנחת לעבודה, מרוויח את הכסף שלי, אני לא זקוק לאיש. בערב, אם צריך, אני אביא הביתה את מי שאני רוצה. אכנס לסופרמרקט, אקנה אוכל מוכן, אחמם אותו במיקרוגל ואוכל. הכול בשרות עצמי. הכול נוצר במיוחד לכך, שהאדם יחיה לבדו.

ליצרני הסחורה זה מאוד מועיל, אם אתה לבד, במשק בית אחד, ולא שניים. מפני שלשני משקי בית, לשני בודדים יקנו יותר: גם מקרר, גם טלוויזיה, גם מכונת כביסה.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 02.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שלב המעבר לפני גילוי הרגשות החדשים
האדם, בהרמוניה עם האינטגרליות של הטבע
המעבר לחשיבה אינטגרלית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest