החרב החדה של הרופא

שאלה: כשנתקלים בחיים בבעיות גדולות ובמצבים קשים מאוד, האם גם עליהם צריך להודות?

תשובתי: אם אתה רוצה להיות מעל למילוי, עם מסך ואור חוזר, אז לא חשוב לך איזו הרגשה ישנה עכשיו בתוך הרצון שלך: רעה או טובה. אתה מבין שכל המצבים שאתה עובר, יהיו אשר יהיו, אפילו הרעים ביותר, הם מצבים חיוניים, שבאים כדי לפתח את הרצון שלך.

לפעמים זה קשה לביצוע. כאשר קורה לאדם אסון כלשהו, או כשהוא חולה במחלה קשה. אם הוא משיג את התיקון הנכון, הוא אינו מתייחס לאף מצב כאל דבר רע או מזיק, אם המצב הזה עוזר לו להיות בדבקות בבורא.

בהרגשה שלו הוא יכול להרגיש נורא, אך לא להזדהות עם ההרגשה הזאת, אלא רק עם המטרה. כלומר, להבין מדוע הבורא, שעד אז היה נוהג לתת לו הרגשות טובות (ואפילו במקום לתת לו שקל אחד הוא פתאום נתן לו חמישה שקלים!), לפתע נותן לו אפס ואפילו למטה מאפס…

זה בא כנראה, כדי שלמרות הכול הוא יוכל להשיג תיקון ברצונות האלה, ולהגיע לרגשות של הודיה. זה לא פשוט, אך כך זה פועל. כך מתגלים הרצונות.

קשה לנו להבין ולהצדיק את זה, כי אנחנו הרי תלויים בהרגשה האגואיסטית הגשמית שלנו, אבל זה כך. על כך נאמר: "ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 15.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אני והוא, יחד, עובדים עליי
האושר טמון בפער בין הרצוי למצוי
תקשיב לקולו