קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, מאמר "השלום":
"ומצייר לנו רבי עקיבא, ב' סוגי אנשים: סוג האחד, הם מבחינת "חנות פתוחה", שחושבים את העולם הזה, כמו חנות פתוחה, בלי שום בעל הבית חנוני. ועליהם אומר: "הפנקס פתוח, והיד כותבת". דהיינו, אע"פ שהמה אינם רואים שום חשבון, מכל מקום כל מעשיהם בספר נכתבים.
וסוג השני של האנושיות, הוא מכונה בשם "הרוצים ללות". אשר המה מתחשבים עם בעל הבית. ובעת שלוקחים מה מהחנות, אינם לוקחים רק בבחינת הלואה, שמבטיחים להחנוני לשלם לו, את מחירו הקצוב, דהיינו לזכות על ידה להמטרה התכליתית."
ה"נקודה שבלב" קובעת הכול. אם יש לי "נקודה שבלב" ואני מממש אותה בצורה נכונה, אז אני שייך לסוג השני, ואם אין לי "נקודה שבלב", אז אני עובד כמו הסוג הראשון.
אצלנו יש את ה"נקודה שבלב", ולכן אנחנו רוצים לבוא בדרישה נכונה לבורא: "תתלבש בנו ותעשה את העבודה". זה נקרא: "ניצחוני בניי".
וחוץ מזה, אנחנו רוצים לעזור לאנשים שהם ללא ה"נקודה שבלב", שלא יכולים לבקש את זה, אבל גם כן רוצים לקחת מצרכים מ"החנות". אנחנו צריכים ללמד אותם איך לקחת מהחנות. ואז אנחנו נלך יחד איתם ל"חנות", כאילו שיש לנו כרטיס אשראי שעל ידו אנחנו נשלם גם עבור החשבון שלהם.
שאלה: האם יש ב"חנות" הזאת הנחות?
תשובתי: הבורא תמיד נותן הנחות, אבל רק הנחות מיוחדות: הוא לא מוריד מחירים, אלא מראש מעורר בנו את היחס הנכון. על זה נאמר: "אחור וקדם צרתני". הוא כאילו יושב ליד קופה בלתי נראית ובאותו הזמן מביא אותנו אליה…
מתוך שיעור על מאמר "השלום" של בעל הסולם, 07.06.2023
ידיעות קודמות בנושא:
נקודת היושר
החשבון המוחלט
בעלי החוב
