דף הבית / חינוך, ילדים / החינוך באור האמיתי

החינוך באור האמיתי

דעה: האסטרטגיה של ההוראה בכל הרמות של ההשכלה יותר מכוונת לבנות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא, אחוז גבוה יותר של נשים בהוראה, ונשים הן בעלות סוג חשיבה שונה. בצוותים הפדגוגיים ניתן לראות סימנים של תרבות ארגונית נשית.

התכונות הדומיננטיות של התרבות הזאת הן: רצון לא להתבלט (לעומת התרבות הגברית שבה הרצון להיות ראשון הוא ששולט), התעניינות בבעיות המכוונת לשימוש בחידושים (ולא ליצירת דברים חדשים), תשומת לב יתרה לדעותיהם של האחרים (ולא לעובדות), ניתנת הערכה גדולה יותר לטיפול באנשים מאשר להצלחה, בקבלת החלטות לוקחים בחשבון אינטואיציה והסכמה ולא פעולות החלטיות, מערכת היחסים חשובה יותר מהתוצאות.

השיעורים בבית הספר הם בעיקר מילוליים, עם אוריינטציה לאונה השמאלית של המוח. בנות מצליחות במשימות שגרתיות ובמשימות עם אלגוריתמים, בעוד שבנים מצליחים במשימות יצירתיות. בזמן השיעור, לרוב, התלמידים של מורות (נשים), מצליחים לפתור בעיות טיפוסיות, ולפתרון בעיות יצירתיות אין מספיק זמן.

חוסר שיטות הוראה המכוונות לשני המינים תורם לקידום של ההשכלה לבנות, והבנים מתחילים להרגיש שהם נכשלים. הם אינם רוכשים מיומנויות מפתח ומאבדים עניין בלמידה. מערכת ההשכלה אינה מאפשרת לממש את הפוטנציאל המחקרי של "המין החזק".

מורים גברים שמלמדים מתמטיקה ומדעים, עושים זאת בהתאם למבנה המוח הגברי שלהם, ולכן הבנות שלומדות מתמטיקה ומדעים באמצעות המוח הנשי מפגרות בתיכון אחרי הבנים בני כיתתן. מבנה ההסבר של מורים גברים הוא שרשרת לוגית של שלושה חלקים: מבוא, הצגת התוכן, ומסקנות.

ההסבר של מורות נשים הוא רב-צדדי. אישה יכולה לנהל הסבר בכמה קווים מקבילים, ואפילו להתערב במקביל בשיחות של אנשים אחרים. גברים אינם יכולים לעקוב אחר המבנה של השיחה ומאבדים עניין בתוכן. כאשר מורה מנהלת את השיעור היא בו זמנית שומעת את הדיבורים של התלמידים. היא מגיבה עליהם, סוטה מהנושא של השיעור, הבנים מיד מאבדים את קו ההסבר ומתקשים לחזור לנושא.

אישה יכולה להתחיל נושא אחד, ובאמצע המשפט לקפוץ לנושא אחר, לאחר מכן שוב לחזור להתחלה, ודרך אגב להזכיר משהו אחר לחלוטין. רב צדדיות כזאת מעייפת את הבנים – המוח שלהם יכול לעקוב רק אחרי קו אחד בכל פעם ולעבד את המידע רק בנושא אחד.

זרימת המידע בין האונה הימנית והאונה השמאלית של המוח חזקה יותר אצל נשים, לכן בנות יכולות לדבר ולהקשיב בו זמנית. בנים יכולים או לדבר, או להקשיב – הם אינם מסוגלים לעשות את שניהם, לכן קשה להם לעשות הכתבות. צריך קודם להקריא להם את הטקסט ואחר כך להכתיב.

הנחות היסוד של מימוש ההוראה הנפרדת:

– רוב הגישות והשיטות של ההוראה מכוונות לאדם ממוצע כלשהו.

– למידה משותפת של בנים ובנות משפיעה בצורה שלילית על תרבות התקשורת ביניהם. אף על פי שהם בני אותו גיל כרונולוגי, הגיל הפסיכולוגי שלהם שונה כתוצאה מהזמן השונה של ההתבגרות של בנים ובנות.

התייחסותי: על פי חכמת הקבלה, גברים ונשים כל כך שונים, שצריך להפריד ביניהם כבר מגיל שנתיים. החינוך צריך להתבצע על ידי הנציגים של אותו המין. רק כך אנחנו כולנו נוכל למלא את ייעודינו – בקשר הנכון בינינו להגיע להשתוות עם הבורא, "גבר ואישה ושכינה ביניהם".

ידיעות קודמות בנושא:
ביחד או לחוד?
קבלה בעד חינוך נפרד
בני הנוער ב"שחייה חופשית"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7AaWx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest