דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חיים מאחורי קירות אקוואריום

חיים מאחורי קירות אקוואריום

כנס בצ'ילה. שיעור מס' 2.

תפיסת המציאות, זהו נושא מיוחד, כי הוא לגמרי לא מובן לנו. אם היו ברשותנו כמה צורות של תפיסת מציאות, אז היינו יכולים להבין אותן, בכך שמשווים ביניהן.

אבל אנחנו חיים במציאות אחת, ולכן קשה לנו להעריך אותה. מה שאנחנו רואים ומרגישים זה מהווה את המציאות היחידה שלנו.

איך לגלות היכן אנחנו נמצאים באמת? הדגים באקווריום גם כן אינם יודעים מה קיים מחוצה לו, הם שוחים באיזה מרחב מוגבל ויותר לא יודעים כלום. כך חיים בעולם הזה כל החיות וגם בני האדם, כי במה אנחנו שונים מהן?

אבל בני האדם רוצים מאוד לדעת היכן הם נמצאים. כמו כן חשוב, האם אנחנו נוכל לשנות את המציאות אם נדע עליה יותר? לא מובן… האנושות המציאה המון תיאוריות על איך בנויה המציאות שלנו, אבל אף אחד לא יודע עד כמה הן נכונות. דרושה לנו גישה מדעית שתהיה אובייקטיבית.

כי כמה שלא נדבר על תפיסת המציאות, זה מבוסס רק על הרגשות והתחושות שלנו. ומי יודע מה קיים מחוץ להן? אם אני משנה את הטווחים של הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש שלי, אז המציאות משתנה.

ידוע, שאפילו כלב שחי ליד האדם, תופס את העולם אחרת לגמרי, דרך ריחות. חיות אחרות, דרך חום או קור, או לפי שמיעה. יוצא, שהמציאות, אלה הן התרשמויות שלנו מהעולם שנמצא סביבנו. החושים שלנו תופסים איזה מידע מתוכו, ומעבירים דרך המון מסננים, ולאחר הגבלות ושינויים רבים מעבירים לנו. כך אנחנו תופסים את העולם שבו אנו חיים.

חכמת הקבלה אומרת, שבעצם אנחנו נמצאים באוקיינוס של האור העליון, שחוץ ממנו אין שום דבר. אבל בכל אחד מאיתנו יש רצון לקבל, רצון ליהנות, שמטביע את ההתרשמות שלו על רקע האור הלבן. ואת ההתרשמות הזאת אנחנו מרגישים.

לרצון לקבל יש טווח קליטה מסוים, חמישה אזורים מוגבלים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, שבהם הוא קולט את האור ומעביר לנו התרשמויות. לכן אנחנו מרגישים את העולם דווקא ככזה.

אבל אפשר לשנות את התפיסה הזאת. לא מדובר על סתם להרחיב את טווח התפיסה של כל חוש: להרכיב משקפיים, לשים צלחות קליטה, לחדד את הריח או הטעם על ידי איזה שהן פעולות והשפעות כימיות או פיזיות. חכמת הקבלה לא עוסקת בפיתוח של התחושות הפיזיות שלנו, אלא מקרבת אותנו לצורה האמיתית של תפיסת המציאות.

אפשר להתקרב לאמת אם מקבלים התרשמות לא דרך חמשת החושים הגופניים, אלא על ידי בניית חושים מהרצון לקבל שלנו הדומים לאור. זה אומר, שיש להם תכונה של אור, תכונת השפעה, אהבה, מעל לעצמנו, מעל לאגו שלנו. אם אנחנו נוכל לעלות מעל לאגו שניתן לנו, אז נוכל ליצור מעצמנו תכונות הדומות לאור.

יוצא, שהאגו ניתן לנו כדי שמעליו נבנה תכונות התואמות לאור. ואז אנחנו נתחיל להרגיש מציאות שבה שולט האור. אנחנו נרגיש אותה באותן התכונות החדשות שניצור בתוכנו.

חכמת הקבלה עוסקת בעיצוב של כאלה תכונות בתוך האדם, בכך שעוזרת לו לבנות תפיסת מציאות חדשה. וכאשר האדם רוכש אותה, הוא מתחיל להרגיש עד כמה תפיסת המציאות הקודמת שלו הייתה מוגבלת, זמנית, מעוותת.

במידת שינוי תפיסת המציאות שלו, האדם משתנה בעצמו. למעשה, תפיסת המציאות היא שמגדירה את האדם.

מתוך שיעור מס' 2 מכנס בצ'ילה, 30.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לראות את העולם כמו שהוא
מעל לחומר של האגואיזם
המטריקס של המציאות שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TmVuw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest