החותם והנחתם

laitman_2009-10_usa_0307_70.jpg

שאלה: אם הנברא תמיד יישאר ברצון לקבל הנאה, איך הוא יוכל להשפיע?

תשובתי: האמת היא שאין שום רצון לקבל עצמאי, אלא ישנו האור שיוצר מעצמו צורה הפוכה שנקראת רצון לקבל! האור פועל בתוכו בצורתו ההפוכה, לקבל. זו הטבעה הפוכה מהאור שכאילו מוטבעת בתוך שעווה, חומר רך כלשהו. הצורה המוטבעת, השקע הזה, נקרא הכלי הרוחני.

אם כך, המסקנה היא  שבתוך הרצון לקבל תמיד נמצא האור, הבורא, ששולט בו לחלוטין! לרצון לקבל בעצמו אין שום עצמאות, זהו רק העתק שאין בו שום דבר עצמאי, הוא הופך להיות עצמאי רק כאשר נוסף לו רצון להשפיע, אז מתגלה בו האור. האור הטביע את עצמו בתוך הרצון ליהנות כמו נחתם, והרצון הזה קיבל את צורתו ההפוכה של האור, ובתוכו פועל האור בצורה הפוכה, שהיא רצון לקבל. אנחנו איננו מרגישים את האור שמסתתר בפנים אלא אנחנו מרגישים את הרצון בלבד שמתבטא כלפי חוץ! אך במידה שהאור מתקרב ומתחבר עם הרצון ומגלה שדווקא הוא הקובע, אז אנחנו מתחילים להרגיש נוכחות של מישהו זר, בעל הבית, אז מתחיל המשחק בינינו והבורא.

כך זה נמשך עד שאנחנו מתאחדים עימו לחלוטין והופכים לאחד שלם, שאין שום הבדל בינינו, עד כדי כך הוא קרוב.

הבורא יוצא מהסתרה ומתקרב אלינו יותר ויותר, וזה נקרא עליה במדרגות של העולמות, עד שנרגיש את עצמנו מאוחדים עימו לחלוטים. האור שפועל מבפנים נדבק לרצון ליהנות, הוא מאיר ומופיע בתור נציגו, ומכריז הוא – זה אני! כפי שנאמר "הוא ושמו אחד הם". הרצון בעצמו אינו מחליט דבר, הוא בסך הכול חומר.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש "ביאור למאמר פתיחה לחכמת הקבלה", 22.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
שמש שמאירה תמיד
גרגר של אור – מה מסתתר בו?
תלות נצחית באור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6enoI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest