דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / החומר הוא כוונה לא ממומשת

החומר הוא כוונה לא ממומשת

laitman_2010-05_ny_70b7fd56e8_b.jpg

שאלה: אנחנו מנסים ליצור יחד את הרצון המשותף שלנו. כיצד אפשר לזרז את התהליך, כך שנעבור מהמאמצים הגשמיים להשגה הרוחנית?

תשובתי: למעשה, לא קיימים שני עולמות: גשמי ורוחני. פשוט כל עוד אין בכוחנו לממש את הפעולות בכוונה, נדמה לנו שאנחנו מממשים אותן בגשמיות. העולם הזה מתקיים כתוצאה מחוסר הכוונה, ואז אני עובד עם "בטון וברזל", בצָרות ובצעקות. כל זה הוא ההתגשמות של הליקויים בכוונה שלי.

זה מה שבסופו של דבר מהווה העולם הגשמי שלנו. ואין ברירה אחרת. בינתיים, כמו בני יעקב בגלות מצרים, אנחנו צריכים לעבוד "בחומר ולבנים"…

בכללות, המקובלים נתנו לנו כמה פקודות, שעל ידי ביצוען אנחנו מזמינים את הכוח העליון שישנה אותנו.

אינני יודע מי אני עכשיו. הרי נמצאים בי אלפי נתונים ואינני יודע כיצד ובאיזה כיוון לשנות אותם. וגם אין לי את היכולת והכוח לשנות אותם באופן עצמאי. כי השינויים המעשיים הם מהותיים, ונכון לעכשיו אינני יכול לתאר לעצמי את המדרגה הבאה, את הצורה החדשה.

ולכן נתנו לנו את העולם הזה ואת הקבוצה, שהם דברים שאפשר "לשחק" איתם. אפילו אם אני פועל בגשמיות, באופן אגואיסטי, עדיין אני מזמין בכך על עצמי את השפעת האור העליון. זהו אמצעי מאוד מיוחד: אני יכול להתחבר למושג "אנחנו" ויחד אנחנו מפעילים את המנגנון של הקבוצה בעזרת הכוונות, הלימוד, ההפצה וכדומה. בכך אנחנו מפעילים מנגנון עליון עוד יותר, "ג"ר דאצילות", שמשם מגיע אלינו האור המחזיר למוטב ("האור המקיף") ומשנה אותנו.

אנחנו משתדלים להתחבר, עורכים אירועים משותפים וסעודות משותפות, לומדים יחד ועוסקים בהפצה ובקבוצה. אבל העיקר הוא החיבור בינינו.

את כל זה אנחנו עושים בכוונה האגואיסטית של "לא לשמה", ככל שאנחנו מסוגלים, כמו ילדים קטנים שלא מכירים את התוצאות המדויקות, אבל בכך אנו מפעילים את המערכת שמבינה את הפעולות שלנו. היא כמו אמא שמרגישה את הרצון של הילד, למרות שהוא בעצמו עדיין אינו יכול להביע אותו. הוא לא מספיק לצייץ, והיא כבר יודעת מה הוא צריך. כך גם המערכת האימהית הזאת מוכנה לפענח את הפניות שלנו. כי זוהי ה"בינה" שהולידה אותנו, ושאליה, בתוך אותה המערכת הסגורה, חוזרות הבקשות שלנו. ולמרות שכל היגיעה שלנו היא גשמית, התוצאה שלה תהפוך עבורנו ל"מציאה" רוחנית.

המקובלים קבעו באופן מדויק את המקום והאופי של היגיעה הזאת: עבודה בקבוצה, בצורה מלוכדת ומגובשת ככל היותר. ואם, יחד עם זה, נפנה לעולם עם המסר שהבורא רוצה להעביר לו דרכנו, אזי ה"מציאה" תגיע בהכרח.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 17.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
זה הכול עניין של כוונה
חוזרים ל"אנחנו"
עולם הכוונות שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/q3r1u

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest