החברה כמערכת סגורה ובלתי סגורה

דעה של אולג יהלום מ"בני ברוך": שמעתי את השיעור שבו דיברת על מערכות סגורות ובלתי סגורות, ועלה בראשי המודל הבא:

1. מערכת בלתי סגורה – שלב התפתחות האנושות כמערכת בלתי סגורה, הוא החיים הפשוטים של האדם הקדמון, כחלק מהטבע הסובב אותו, כאשר האגואיזם כמעט ולא יוצא מגדר דרגת החי.
2. שלב ביניים – מעבר הדרגתי של המערכת הבלתי סגורה למצב סגור. במהלך 5000 השנים האחרונות, ככל שהאגואיזם גדל יותר, כך האדם הצליח פחות להשתמש בטבע כדי למלא את עצמו, וכך היה לו יותר צורך להשתמש בזולת.
3. מערכת סגורה – בדור שלנו, כשהמערכת נסגרה סופית בתוך עצמה. אנחנו כבר לא יכולים למלא את האגואיזם, שהגיע על ידי הטבע לדרגת ההתפתחות הגשמית המקסימאלית, אלא רק על ידי ניצול הזולת.
4. חברה סגורה כזאת איננה יציבה וטובה, כמו כל מערכת סגורה (על פי משפטי "אי- השלמות" של הפילוסוף קורט גדל). זאת אומרת, חברה כזאת תזדקק במהרה לעיקרון "ואהבת לרעך כמוך", אחרת היא, כמו כוכב שנשרף, תצנח אל תוך עצמה ותיסגר כמו חור שחור. המערכת הסגורה תקרוס.

והעיקרון "ואהבת לרעך כמוך" יתפתח לעיקרון "אהבת הבורא", וכתוצאה מכך שוב תתפתח בין האנשים תחרות רוחנית בריאה.

פוסטים קודמים בנושא:
חוק ההשלכות הבלתי ניתנות לחיזוי
למה היום
ידיעות נוספות במדור: המשבר הכלכלי העולמי