הזמן הוא פונקציה של התפיסה

שאלה: באחד מהשיעורים אמרת שצריך לבטל את מושׂג הזמן: לא לחכות לרגע הבא, אלא למשוך אותו אל הרגע הנוכחי. מה זה אומר?

תשובתי: ה"זמן" הוא כמות הפעולות, המצבים, שנותרו לנו עד לגמר התיקון. אם נכין את עצמנו בצורה נכונה, נוכל לעבור אותם במהירות המירבית. אחרת, בכל מעבר יידרש לנו הכוח השלילי הדוחף, ואז נתפתח לאט מאוד.

ודאי שמדובר על ההרגשות שלנו. הרי למעשה הזמן אינו קיים. אנחנו יודעים זאת על עצמנו: לפעמים נדמה לנו שהזמן פשוט עף כחץ. אני זוכר שכשהייתי ילד, הייתי מבטיח לאימא שאחזור בעוד שעה. היה נדמה לי ששעה זה הרבה מאוד, אבל הייתי חוזר רק כעבור כמה שעות. ולפעמים קורה שבכמה דקות אתה חי שעות שלמות, אם אתה נשרף מבושה או מתייסר מרוב צער.

הזמן תלוי בהרגשות ובתחושות שלנו. חשוב רק כיצד נמלא את שורת המצבים שלנו, 125 המדרגות שמונחות בינינו לבין המצב המתוקן. אם את המרווחים בין המעברים אתה ממלא בהימשכות אל הטוב, אז הדרך עבורך היא כמו הרפתקה נפלאה.

בזמן טיול אתה נהנה מכל צעד. אך אם אתה הולך לסידורים כלשהם, אז אתה נהנה רק כשאתה מגיע למקום. זה כל ההבדל. אתה מבצע את אותו הדבר, אך היחס משנה לך את כל התמונה. כבר עכשיו אתה יכול להרגיש בסדר גמור: "כבר טוב לי, ובנקודה הסופית תהיה עוד תוספת. מצוין!"

הכול תלוי בסביבה. היא קובעת כיצד נרגיש בהליכה בדרך הרוחנית. אם אני מחובר עם כולם, אם אין לי ספק שאנחנו הולכים לקראת הטוב, אז אני כבר שקוע בטוב, והזמן אינו קיים מבחינתי.

מתוך שיעור בנושא "פיזיקה מודרנית וחכמת הקבלה", 05.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
דממה מוחלטת
מקור הזמן
נצח באורך של רגע