דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הזכות למעבר חופשי של גבולות המציאות

הזכות למעבר חופשי של גבולות המציאות

בכל הבריאה, מעולם אין סוף וכל העולמות העליונים, "אדם קדמון", "אצילות", "בריאה", "יצירה", "עשייה", כל ה"פרצופים" וה"ספירות", ועד לעולם הזה, האחרון והנמוך ביותר, הכולל את כל היקום, הדומם, הצומח, החי, ובני האדם על פני כדור הארץ – רק לאדם יש חופש בחירה. ומכל האנשים, רק לאלה שמתעוררת בהם השאלה: "מה הטעם בחיים?".

אם האדם פתאום מרגיש צורך לדעת למה הוא חי, זה סימן לכך, שיחד עם השאלה הזו התחילה להתפתח בו הזדמנות לתקן את חייו, למלא אותם במשמעות. השאלה בעצמה מעידה על הופעתו של קשר מסוים עם מקור החיים, כלומר, יש לו הזדמנות לתקן את מערכת היחסים שלו עם המקור. בימינו, השאלה הזאת מתעוררת אצל אנשים רבים, ולכן אנחנו רואים שהדיכאון חובק את העולם.

אם אנחנו היינו יכולים לקבוע בעצמינו מהו חוסר התקשורת בינינו, מהו הכישלון בחיבור, היינו יכולים לתקן את עצמינו. היינו כוללים בתוכנו גם מערכת רעה וגם מערכת טובה, והיינו רואים איזה קשר שבור, ואיזה קשר הוא תקין. אך איננו יכולים לעשות זאת, משום שהאדם נברא רק עם הכוח הרע. מלבד הרצון ליהנות, מכל מה שרק אפשר אני לא מרגיש כלום, לא מבין שום דבר ולא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. זו התוכנה הפנימית שלי.

כל מקום שאני מסתכל לעברו, כל דבר שאני רואה ומרגיש, כל דבר שאני מתייחס אליו, כל ההתנהגות המודעת והלא המודעת שלי, כל ימי חיי מכוונים רק מתוך השאלה: "איך ליהנות את עצמי בכל תנועה ובכל הזדמנות". כך האדם בנוי, והוא לא יכול לצאת מהמעגל הזה.

ואם אני רוצה לעשות טוב למישהו אחר, אז הסיבה היא בקשר המיוחד שלי לאדם הזה שבגללו אני מרגיש אותו קרוב אליי. ההרגשה הטובה שלי תלויה בהרגשה הטובה שלו. על פי העיקרון הזה קיים לא רק האדם, אלא כל הטבע הדומם, הצומח והחי. את העיקרון הזה ניתן לראות בכל דבר: מהחלקיקים האלמנטריים הקטנים ביותר והגלים, עד לאובייקטים ענקיים וגלקסיות שלמות בכל היקום. בכל דבר קיים רק רצון אחד – ללכוד את מה שמועיל לי, ולדחות את מה שמזיק.

הרצון האגואיסטי ליהנות, בדרגות הדומם, הצומח, החי והאדם, פועל בדרך זו בלבד. אבל בדרגת האדם מוסיפים לנו חופש מיוחד של בחירה. האדם מתפתח מדרגת החי, מהקוף, ובשלב מסוים מתחיל לשאול: למה הוא חי, מהי משמעות החיים, מה המקור שלהם, האם יש להם מטרה?

במהלך ההתפתחות שלו, כתוצאה ממכות ומהרגשה של כל מה שעבר, האדם מתחיל בהדרגה לראות את התמונה הכוללת. ואז השאלה על משמעות החיים מחייבת אותו לברר את הרצון שלו, הוא חייב להבין למה הוא חי. אפילו אם החיים שלו בסדר, מתעוררת השאלה האם יש להם איזושהי מטרה? מה הוא ישיג בחיים האלה?

חלק מהאנשים פונים לדת, היא נותנת לאדם איזו תקווה, מפני שמבטיחה שיהיה לו טוב אחרי מותו. אבל זה לא פתרון, כי בדרך זו האדם לא משיג, הלכה למעשה, את התשובה לשאלה שלו. הוא רק מרגיע את עצמו על ידי הסיפורים של אנשים אחרים.

חכמת הקבלה נותנת לאדם הזדמנות אמיתית לראות את המציאות מעבר לגבולות של המוות הפיזי. כמו שכתוב: "עולמך תראה בחייך." משמעות הדבר היא, שעל ידי שינוי היחס שלו למציאות, האדם מתחיל לראות את המציאות ההפוכה שנמצאת מחוצה לו. הוא יוצא מעצמו אל העולם החיצון, כאילו מזדהה עם העולם החיצון, ובכך עוזב את הגוף שלו, את דרגת החי, ורוכש חושים חדשים ותכונות, שנקראות תכונות ה"אדם".

האדם מזדהה ומתחבר עם כל הטבע שנמצא מחוצה לו. בכך הוא רוכש את הקיום החוץ גופי, החיים הרוחניים. ואנחנו חייבים לעשות זאת כאן, בעולם הזה, בחיים האלה, ואז אנחנו נעבור למציאות הבאה. הרי, עכשיו אנחנו נמצאים בדרגת החי של המציאות. בעולם שלנו קיים הטבע הדומם, הצומח והחי, ואנחנו שייכים לבעלי חיים, רק מפותחים יותר.

אנחנו צריכים לעבור לדרגה האנושית – דרגת ה"אדם", כלומר, הדומה לכוח העליון, כוח האהבה וההשפעה. כאשר האדם יוצא מעצמו, הוא מתחיל לראות ולהרגיש את המציאות השונה הזאת. הוא מתחיל לחוות את החיים מחוץ לגוף, כאילו ב"מטריקס" משותף, בקיום מעל החומר.

זה מה שנקרא להיות בדרגת ה"אדם". אנו משיגים אותה על ידי כך שמושכים את כוח ההשפעה שקיים בטבע, מוסיפים אותו לכוח הקבלה, כוח האגו שיש לנו, ומתחילים לתקן אותו על ידי כך שהופכים אותו להשפעה. בדרך זו אנחנו מגיעים למדרגה הרוחנית.

כיום אנחנו נמצאים במעבר ממדרגה אחת לשנייה, ובעתיד הקרוב נראה איך כל העולם יצטרך לעבור לשלב הבא של ההתפתחות.

מתוך השיעור על המאמר של הרב"ש, 19.03.2013

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/obhBH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest