הזולת כערובה מפני טעויות

בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות":

"ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה.

ולפיכך אינו מגדיר המטרה – "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו."

בעולם הזה, כלומר במצב שבו אנחנו כל הזמן רואים את המציאות הגשמית, את הרצון לקבל הגשמי וכל אותם הגבולות והצורות שהוא מצייר לנו, ניתנה לנו עזרה נפלאה, הזדמנות בעלת ערך רב, לעבור מהרצון לקבל לרצון להשפיע. במקום הניסיונות לעבוד עם תכונה שמנותקת מאיתנו, שזה הרצון להשפיע, אנחנו יכולים לעבוד עם מה שמגלים בפועל, במה שנמצא בהשגתנו, בהרגשתנו, שזה הזולת, כפי שהוא נראה לנו.

במילים אחרות, אותו העולם הרוחני שנסתר ממני, מופיע לפניי בצורה הגשמית, ואני נמצא במגע עימו. זה מאפשר לי, על ידי שיתוף פעולה הדדי עם הזולת, לשנות את היחס כלפי מה שאני רואה ומרגיש. יחד אנחנו יכולים להגיע לכזה תיקון, שדרך העולם הגשמי הזה, בעומקו ובפנימיותו אני אמצא את העולם הרוחני.

לכן, בסופו של דבר, היחס לזולת והיחס לבורא, זה היינו הך. ועל אף שנראה לנו שמדובר על דברים שונים ונפרדים, אולם למעשה הם לגמרי לא נפרדים. להיפך, ככל שאנחנו מגלים את הרוחניות, אנחנו רואים שהיא כולה "מלובשת" בגשמיות.

מתוך שיעור על המאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות" של בעל הסולם, 03.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אור ירוק" לטובת הזולת
על המשמר לטובת הזולת
אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך