הודיה לבורא זה מנוף לפסגות חדשות

כנס חרקוב. סדנה מס' 7.

במאמר כ"ו בספר "שמעתי", "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר", נאמר: וע"י השבח והודיה שנותן על זה, על העבר, מתרחב ההרגשות, הכלים, התכונות, היכולות להרגיש ולהעריך בלב ובשׂכל את השפעת הבורא עליו. ומתפעל מכל נקודה ונקודה, של הפעולה ההדדית ביניהם, מתחיל להרגיש, להבין, בזה שמשיג למי הוא מציג את התוצאה של היגיעה שלו, ועל ידי זה, בכך שמרחיב את התכונות שלו, הוא עולה מעלה מעלה, להרגשות חדשות.

כלומר, ההודיה היא חיונית לנו. אנחנו בשום צורה לא משפיעים על הבורא, על האור. אנחנו לא מבינים מה הלאה מתרחש בו. אנחנו מדברים על ההרגשות האלה רק מתוך ההשגה שלנו, מתוך הרגשות שלנו, מתוך מה שאנחנו בשפה האנושית, בחוויות שלנו. כאשר אנחנו מדברים על משהו, על מישהו, אז אנחנו אומרים איך אנחנו מתארים לעצמנו את החפץ הזה. לכן הבורא נקרא "בוא" ו"ראה", "תבוא ותראה". כי כשאתה מגיע לתכונות האלה, אתה מגלה אותו בתוכן, ומתוך התכונות האלה מביע את דעתך.

לכן ההודיה הכרחית כדי להרחיב את הכלים שלנו ולשנות את התכונות שלהם.

לכל אחד מאיתנו יש "נקודה שבלב", ובנקודה הזאת אנחנו עכשיו מרגישים משהו. אבל אנחנו לא יכולים להרגיש בה שום תמונה, מפני שהכול מכווץ לנקודה אחת. אנחנו צריכים להרחיב אותה, לפתח. איך אפשר לעשות את זה? מצד אחד, בעזרת ההודיה לבורא. אבל כדי שהאמצעי הזה ישפיע עלינו, אנחנו צריכים להרחיב את הנקודה הזאת, בכך שאוספים בתוכנו את הנקודות מהחברים שלנו.

מתוך סדנה מס' 7, בכנס חרקוב, 19.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מתחיל מהודיה
ההודיה על העבר מכינה לעתיד
המתפלל עבור חברו זוכה תחילה