דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ההתכללות בתוך השכל האינטגרלי

ההתכללות בתוך השכל האינטגרלי

שאלה: מה זה אומר, היכולת "להרגיש את העולם דרך כולם"?.

תשובתי: אם אני נכלל עם כולם, מרגיש את מה שהם מרגישים, וחושב על מה שהם חושבים, אז ברור שאני בעל יכולות פי כמה יותר גדולות מאדם רגיל. אני הרבה יותר רחב, מסוגל לכלול בתוכי יותר. כי התפיסה של כל תופעה אצלנו תלויה בכמות הפרמטרים שאנחנו מסוגלים לקלוט, תלוי בנקודת המבט.

כמות הפרמטרים תלויה בכמות הדברים המנוגדים שנכללים בי. בעזרת הניגוד ביניהם אני מבדיל חלקים מופרדים ויכול לבנות מהם, כמו בלגו, הרבה אפשרויות. יחד עם זאת, אני מבין ממה בנויים המבנים הללו ומה ההבדל בין כל אחד ואחד.

ואם ההרגשות והשכל שקיבלתי מהאחרים הוטמעו על ידי, אז אני הופך לבעל כל מיני תכונות מנוגדות. לכן אני תופס את העולם בצורה יותר רב צדדית, ויחסית לתפיסה השטחית הקודמת זה נראה כיציאה למימד אחר.

מבחינה פסיכולוגית זוהי תפיסה לגמרי חדשה, עולם חדש. ועל ידי התפיסה הזאת אני מתעלה מעל המגבלות הגופניות, הקשורות עם קטגוריית הזמן, התנועה, המקום, הרי אני נכלל באנושות. אני רוכש את ההרגשה הכללית שלו, את השכל שלו – הנתונים הבאים אלינו מהטבע.

מופיעה אצלי היכולת להשיג הרגשה ושכל שטמונים בטבע ושנמצאים בה כשורש שלי. מכאן יוצאת כל ההתפתחות בעולם הזה. בהתפתחות הזאת אני רואה שאני חוזר לאותו המקום, לאותו השורש של אותה ההרגשה והמחשבה שבטבע, שממנו התפתחה כל שרשרת הבריאה, הדומם, הצומח, החי, והאני – האדם, שמשיג את השורש ובכך סוגר את מעגל ההתפתחות.

אני רוצה להדגיש שלא במקרה הטבע דוחף אותנו למצב של ערבות הדדית, בכדי שממש נאבד את תכונותינו האישיות. אנחנו לא מאבדים אותן אלא רק מתעלים מעליהן, מפני שהן גשמיות, הן שייכות לדרגת ה"חי".

כל הפרטי שבי שייך לדאגה לגופי, כדי שהוא יתקיים בזמן המיועד לו להתקיים בצורה הטובה ככל האפשר. ועצם ההתפתחות מתקיימת בכך שנתעלה מעל לדאגות על הגוף בלבד ונגיע לדאגה כללית. הדאגה הכללית הזו מעניקה לנו תכונות אחרות לחלוטין – לא גופניות. בזכותן אני מגלה את מטרת הבריאה, את כוונת הטבע, שבה אף אלמנט לא מתפתח במקריות, הכול נע בהתאם לתוכנית. ואני יכול לגלות את התוכנית הזו.

וברגע שאני מכוון את עצמי לראיית העולם בצורה אינטגרלית, מתקשר עם אנשים אחרים, בו בזמן אני מתחיל לקלוט את הראייה האינטגרלית הזו, מחליף את המשקפיים שלי למשקפיים עגולות, אינטגרליות. אני רואה את כל הטבע, ולא מקבל ממנו תדר צר ביחס לגופי – מה מועיל לי ומה לא: אוכל, שינה, בילויים וכו'. לא, אני לא אחיה את זה! אני חי בדרגה שאינה תלויה בגופי, וכבר רואה את הטבע שלמעלה מהגופים. אני כאילו לא נמצא בגוף: דן, בודק, שולט דרך תבונה ורגש כלל אנושיים. דרגה כזו בשורשה שונה מהדרגה הנוכחית.

כרגע אני בסך הכול בהמה מפותחת, במסגרות מסוימות, ולא מובן לצד הטוב או הרע. ובזכות ההתכללות בתוך השכל הכללי הזה אני משיג מימד חדש. אני משנה בצורה איכותית את התפיסה שלי שבה אני נמצא. היא נעשית אמיתית מכיוון שאני כבר לא מתבונן דרך חריץ אגואיסטי קטן, מושך את המועיל לי ודוחה את המזיק, אלא ממש יוצא דרך החריץ כלפי חוץ וחי בתוך העולם. ושם התפיסה שונה לחלוטין: לא דרך המסננת האגואיסטית, שדרכה אני רואה רק מה טוב לי ומה רע לי, אלא רואה בכלל לא בתלות בעצמי. וזה נקרא מימד חדש המיועד לאדם.

ואז באמת אני מגלה תבונה ורגש הנמצאים שם במצב מלא אור מחוץ לגופי, מעבר לקיר עם החריץ הצר שדרכו אני מתבונן. אני מבין את כל התהליך ומטרת הבריאה.

הניסויים מראים שזה אכן כך, שזה משהו בלתי נתפס עבורנו. אך אנחנו מתחילים לעכל שכנראה המימד הזה קיים. אפשר להשוות אותו עם חומר שחור: הוא קיים אך אנחנו לא קולטים אותו וזה 90% מכל החומר הקיים ביקום.

כך התבונה וההרגשה הכללית הקיימות ביקום, אינן מתגלות לנו. אף על פי שהמדענים שחוקרים את החלל אומרים שיש שם נוכחות של הרגשה מאוד חזקה ושכל כלשהו, כמו קולות שאנחנו לא מצליחים לקלוט ורק שומעים רעשים כלשהם. אנחנו לא יכולים לגלות את התופעות הללו כי הן לא שייכות למימד שלנו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים" שיחה מס' 3, 29.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לראות את העולם דרך העיניים של אישה
שרשרת הדורות
מטרת החברה העתידית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rqy81

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest