דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ההשקעה של המקובלים מהעבר בתיקון הכללי

ההשקעה של המקובלים מהעבר בתיקון הכללי

ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בעל הסולם כותב, שכדי לעסוק בחכמת הקבלה, לא נדרשות שום תכונות גשמיות מיוחדות, שום שׂכל מיוחד, שום כישורים, שום דבר. אם רק יש אצלך התחלה של הרצון, שבוער בך, קורא להגיע למטרה, מושך קדימה, מכוון אליה, אז זה מספיק כדי שאתה מתוך הקבוצה, יחד איתה, תתחיל את הדרך שלך.

אם אתה תתחיל לעסוק בזה, אז אתה תשיג את זה. אבל לשם כך צריך לקיים תחילה תנאי מורכב שניתן על ידי הטבע – להתעלות מעל הטבע הבהמי שלך.

אפשר כמובן להגביל את עצמך לגמרי בכל הדברים המיותרים, ממש לישון על הארץ, לחיות ברעב, ללכת בסמרטוטים וסחבות, ויחד עם זה לעסוק בעבודה על עצמך, בכך שאתה מתיש את האגו שלך. מופיעה אצלך האפשרות לצאת מתוך האגו שלך בצורה ישרה כזאת, כאשר אתה תכה בו ותצא למעלה.

אבל העניין הוא, שגישה כזאת לא מקובלת עלינו, מפני שהיא יותר מדי קשה לנו לביצוע. אנחנו לא אותם המקובלים שחיו לפני כמה אלפי שנים וקיבלו את החוק הזה, את התנאים האלה ליציאה מהאגו, כחוק הטבע.

לפני אלפיים שנה התרחש אירוע מפתיע ויוצא דופן: המקובלים של אותו הדור השקיעו בצורה רצינית מאוד בהתפתחות של המערכת הרוחנית.

מה זה אומר "המערכת הרוחנית"? כל דרגות הטבע, ה"דומם", ה"צומח", ה"חי" וה"מדבר", מקושרות ביניהן. כאשר אנחנו מדברים על העולם הזה, אז מתכוונים רק לטבע הדומם, הצומח והחי. כי אנחנו, בני האדם, שייכים באופן כללי לעולם החי.

ו"האדם שבנו", זה לא מי שבעולם הזה הולך על שתי רגליים ושולט במחשבים ובכל מיני הטכנולוגיות. "האדם שבנו", זה ה"אדם" מהמילה "דומה", כלומר דומה לכוח העליון, לעולם העליון, למצב הבא, למימד הבא, למדרגה הבאה.

המדרגה האלטרואיסטית הזאת בנויה על השפעה ואהבה, מחוצה לעצמנו. אם אני נמצא בתוכי, אני נקרא "בהמה", אם אני יוצא מחוצה לעצמי ומתחיל לפעול לטובת האחרים, אז אני נקרא "אדם".

מה עשו המקובלים הגדולים לפני אלפיים שנה? הם הכניסו לתוך המערכת הכללית הזאת קצת אור ועשו תיקון גדול מאוד באותה השכבה של המערכת, שנקראת "אדם". כלומר הם תיקנו, העלו למעלה יותר את כל המערכת הזאת, שכתוצאה מכך נעשה רווח עצום לנו ולכל האנושות, עבור אלה שעוסקים בחכמת הקבלה וגם עבור אלה שלא עוסקים בה.

בהיותם חלק מהמערכת הכללית ("דומם", "צומח", "חי" ו"מדבר"), חלק של כל הבריאה הכללית, הם תוך כדי עיסוק בחכמת הקבלה משכו על עצמם אור עליון, תכונה של הכוח העליון, והתכונה הזאת של השפעה ואהבה התמוססה בהדרגה, חדרה, התפזרה בכל השכבות של הרצון הכללי.

בזה הם הקלו על כולנו את העבודה. אנחנו לא צריכים לישון על הארץ, לחיות ברעב וללכת בסחבות. מספיק לנו לבצע רק שני תנאים: לעסוק בחכמת הקבלה ולעבוד בקבוצה. אם אנחנו נקיים את שני התנאים, אז נעבור במהירות בצורה איכותית ובקלות למימד הבא, נצא מתוך עצמנו ונתחיל להרגיש את העולם העליון.

ודאי, שבזה העולם הזה לא ייעלם. התכונות הגשמיות שלנו, של הדומם, הצומח והחי נשארות, אבל יחד עם זה אנחנו רוכשים הרגשות נוספות, חלק נוסף שנמצא מחוץ לחיים הגשמיים.

לכן, כאשר הגוף שלנו, שכולל בתוכו את החומר הדומם, הצומח והחי, מת, אנחנו בכל זאת נשארים להתקיים באותו החלק שגילינו ושבתוכו אנחנו כבר קיימים.

אלה שלא גילו עדיין את המימד הבא, קיימים שם בתור ניצן, מה שנקרא "שורש הנשמה", ששוב חוזר לעולם הזה, מתלבש בגוף ונותן לאדם הזדמנות להקיף, לכלול, לעלות לאותה הדרגה העליונה, שבה אנחנו משיגים את הקיום הנצחי.

מתוך השיעור הווירטואלי, 18.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מיטת פוך לא מהווה הפרעה בדרך לרוחניות
מורשת המקובלים: לא רק ספרים
על הידיים של המקובלים הגדולים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/j3j6E

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest