דף הבית / אהבה / ההכנה הסתיימה, החלה ההסתערות על הפסגה

ההכנה הסתיימה, החלה ההסתערות על הפסגה

מתוך מאמרו של הרב"ש, "עשה לך רב וקנה לך חבר – ב'":

"כי ידוע מאמר חז"ל שאמרו: "כשם שפרצופים אינו דומות זה לזה כך אין דעותיהם דומות זה לזה". אי לזאת אלו אנשים שהסכימו ביניהם, להתאחד בקבוצה אחד, הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות מבחינה זו שמבינים, את נחיצות של עבודה באהבת הזולת, לכן כל אחד יהיה מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."

מפני שלכולנו יש מטרה אחת, שהיא למעלה מכל חילוקי הדעות ובכוחה לאחד אותנו, אז צריך רק לעזור לה לעבוד עלינו, כדי להתחבר במידת האפשר בצורה המרבית. בשביל זה צריך להשתמש בכל הזמן ובכל הפעולות שמסוגלות להביא לחיבור שלנו לפי עצות המקובלים. בזה אנחנו מעוררים את המטרה שתשפיע עלינו, מושכים את המאור שמגיע מאותו המקור, מעולם אין סוף, ומחבר אותנו.

ודאי, שכולנו שונים, ולא צריך לגעת בשוני הזה, אלא צריך רק לחבר את אותם הניצוצות שמסתתרים בכל אחד, כדי שהם ייהפכו לשלהבת אחת שבוערת מעל לכל הפערים. וככל שהפערים האלה יגדלו, כך הם יהיו חומר דלק לאותה השלהבת.

בהתקדמות של כל אדם יש איזה רגע מיוחד, שבו מעוררים אותו מלמעלה. לפני כן מכינים אותו, בכך שמסדרים לו כל מיני צרות ובעיות, מרככים את ליבו על ידי הייסורים, ובזה הוא נעשה יותר עדין במחשבה וברצון. כך מביאים אותו ממטה למעלה עד חצי המדרגה על ידי הייסורים.

הייסורים האלה עוזרים לו לעלות מעל לחצי התחתון של המדרגה, מעל ל"אח"פ". ובזה מראים לו, שהוא צריך לעלות הלאה ולהתגבר על החלק העליון של המדרגה, "גלגלתא ועיניים". כלומר על חצי מהמדרגה הוא מתגבר על ידי הייסורים וחצי על ידי המאמץ שלו.

כך האדם עולה למדרגה הבאה. דווקא בשלב כזה אנחנו נמצאים עכשיו. זמן רב אנחנו היינו בכל מיני חיפושים, עבודות, מאמצים, דיבורים, וזה התאסף בנו למידה מסוימת, כלומר עד לחצי המדרגה הבאה. ועכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על החצי השני שלה, בכך שמתאספים בעשיריות, שזה השלב של העבודה המעשית שלנו.

ומובן, שאין לנו לזה שום דחף ורצון, מרגישים את עצמנו בינתיים מבולבלים, אבל זהו כבר החצי השני של המדרגה שעליו אנחנו צריכים להתגבר על ידי הכוחות שלנו, על ידי העבודה שלנו. בעוד שבחצי הראשון אנחנו רק התכוננו לעבודה האמיתית, ניסינו והשתדלנו בזמן הלימוד, ההפצה, התורנויות.

אבל עכשיו אנחנו הגענו למצב חדש, שבו גם לעולם יש בזה תפקיד גדול. אנחנו מחויבים להתחיל בעבודה מעשית בקבוצה, ולכן התחלנו לדבר עליה ולחדיר את זה בינינו. והעבודה העיקרית בקבוצה, היא בלחבר את הניצוצין שלנו, שהם זה ההשתוקקות שלנו למטרה אחת, מבלי לשים לב לשום דבר אחר חוץ מזה.

כל שאר ההבדלים והניגודים צריכים להישמר ולא להפריע לחיבור שלנו. העיקר, זה שאת כל הבעיות שנקראות "פשעים", תכסה האהבה. ושהאהבה הזאת שקושרת אותנו, היא כולה מכוונת לעשות נחת רוח לבורא, שזו המטרה הסופית, שאיתה כולנו מסכימים מראש.

מתוך ההכנה לשיעור, 22.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המציאות הגשמית היא החסד הגדול ביותר של הבורא
שלהבת אש של אהבה
תקופת ההכנה – אשרת הכניסה לחיים הרוחניים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JzXBX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest