דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ההיגיון של העולם ההפוך

ההיגיון של העולם ההפוך

שאלה: עדיין אינני מבין כיצד פועל "הכוח הקסום" של ספרי הקבלה. כשהרופא מרפא אותי, אני יכול למדוד בצורה ריאלית שהיה לי רע ולאחר מכן מצבי השתפר; אני יכול למדוד את החום ולהראות לכולם שהוא ירד. מדוע איננו מסוגלים להראות את פעולת האור המקיף בצורה שלא תשאיר צל של ספק?

תשובתי: אילו הייתי רץ עם הרצון האגואיסטי שלי אחרי האור העליון, לא הייתי יכול להשיג יותר מהניצוץ הקטן, "הנר הדקיק", שממלא גם עכשיו את חיינו.

איננו מסוגלים להשיג את הטבע ההפוך בצורה ישירה. כיצד זה אפשרי אם אני חושב רק על הקבלה ואינני מסוגל לחשוב על ההשפעה? כל החיים שלי מכוונים לספיגה עצמית, לקבלה. בכל מצב אני מברר מה יותר משתלם לי אישית, ופשוט אינני רואה יותר מזה!

העולם הרוחני נמצא לידי, אך אינני מבחין בו. הרי אני מרגיש רק את מה שיכול להסב לי הנאה וסיפוק. אינני רואה ואינני מבחין במה שאינו גורם לי הנאה! החושים שלי פשוט אינם קולטים שאפשר ליהנות מההשפעה. הם רואים רק כיצד אפשר ליהנות מהקבלה. כך אני בנוי.

עומד לפניי מסנן שמעביר רק לכיוון אחד. אם עובר אליי דרכו איזשהו מילוי, אני מוכן לקבל אותו. אך אם המילוי נשאר בצד השני ואינו נכנס לתוכי, אינני מוכן לצאת מחוץ לעצמי ולהרגיש אותו מבחוץ.

האם שיטת התיקון הזאת אינה הגיונית? אתה מושך את אותו האור שברא אותך כדי שהוא גם ישנה אותך. מה כאן יכול להיות לא הגיוני? זה שאינך רואה את האור הזה בעיניים האגואיסטיות שלך? ודאי שבהן לא תוכל לראות אותו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 23.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האור הוא רעל עבור האגו
האור שמגיע ל"חכמי הלב"
מציאות נוספת, היכן שהכל הפוך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4UNKL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest