דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ההארה השחורה של המלכות

ההארה השחורה של המלכות

rav_2008-11-07_blackpool_lesson_12_w.jpg

בקוטב אחד נמצא עולם אין סוף, התענוג המושלם בכל המובנים: השׂגה, הבנה, הרגשה, נצחיות, שלמות. ובקוטב השני נמצא העולם הזה, אשר בו חייב להיות מורגש חיסרון בכל דבר. אך כדי לתת לנו הזדמנות להתקיים בו בצורה כלשהי, נעשתה הסתרה על עולם אין סוף, ואנחנו מרגישים בעולם הזה את חסרונו, בכל זאת לא בצורה כל כך טראגית בגלל שהשפע האין סופי נסתר מאיתנו.

עולם אין סוף כביכול מקטין את עצמו, מדרגה אחר מדרגה, ובכך יוצר חמש דרגות של הסתרה על עצמו, חמישה עולמות. אנחנו נמצאים מתחת לכל העולמות האלה ולכן איננו מרגישים כמה הרבה חסר לנו. אך במידת ההתפתחות שלנו, אנחנו גדלים ועולים בתוך האגואיזם שלנו, אז האור מתגלה לנו בהדרגה יותר ויותר, ומזה אנחנו מרגישים חיסרון יותר ויותר גדול, רע יותר ויותר גדול.

אם אנחנו לא נעשה את עצמנו דומים לאור, יהיה לנו כל הזמן יותר ויותר גרוע! אין פלא שבעולם המודרני מתרחשים כאלו אסונות, הרי האגו גדל ועושה אותנו יותר ויותר מנוגדים לאור.

heb-2010-08-13_rav_rb-shamati-034-itron-aaretz_lesson_bb_02.jpg

ההפרש (הדלתא) בין הרצון והאור הופך להיות יותר ויותר מורגש, ובסופו של דבר אנחנו סובלים יותר ויותר. אם לא הייתה הסתרה של כל העולמות האלה, אנחנו בכלל לא היינו מסוגלים לסבול את עצמנו, כי היינו מרגישים את עצמנו ביחס לאור אין סוף. ההבדל בינינו היה כל כך גדול, שהרגשה כזאת נוראית לא היה ניתן לסבול.

אולי כבר חוויתם הרגשה מסוג זה, ואם לא אז מתישהו עוד תרגישו, הרי כל אחד חייב לעבור זאת פעם בחיים, זה נקרא "הארת המלכות", הרגשת חושך שחור מוחלט וקודר, משהו נורא מפחיד. זו הדלתא שמתגלה לנו בין נקודת העולם שלנו והאין סופיות, ובזה היא נותנת לנו להרגיש במקצת את החושך הנורא הזה.

אך כל 125 מדרגות ההסתרה, המפרידות בינינו לבין האין סוף, נבראו דווקא בשביל שנוכל לסבול את המצב שלנו. מאחורי כל מסכי ההסתרה האלה אנחנו מרגישים את עצמנו בטוחים, בדומה לתינוק ליד אימו שאינו מסוגל לעשות כלום בעצמו אך מרגיש את עצמו תחת הגנתה. כך גם אנחנו מרגישים את עצמנו תחת הגנת כל מסכי ההסתרה האלו, אחרת לא היינו מצליחים לסבול את הלחץ של האור העליון.

האור היה מורגש כחושך! כפי שזה מכונה "פולסא דנורא", מכת אור כשיש יותר אור ממה שהכלי מסוגל להכיל. זוהי הרגשה מאוד לא נעימה, הרי אנחנו צריכים כל הזמן להימצא בשיווי משקל ביחס לכל ההשפעות, גם הטובות וגם הרעות. אפילו אם הטוב נעשה יתר על המידה וחורג מהיכולת של הכלי שלנו, איננו יכולים לסבול זאת. ידוע, שכולם מעדיפים חום על פני קור, אך כאשר יותר מידי חם זה כבר לא טוב, לא טוב בכלום מהקור.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 13.08.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest