דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדרך לעשר הספירות הראשונות

הדרך לעשר הספירות הראשונות

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 4

הקבוצה צריכה לדאוג ליצור את התנאים לכל אדם שיש בו רצון לפתח את ה"נקודה שבלב" שלו. אנחנו לא יודעים מראש למי יש אותה, ולמי לא. אם למישהו יש רצון לרוחנית, הוא בא לידי ביטוי בהדרגה, ולאחר מכן, הוא עלול להיפסק בשלב כלשהו, והאדם יכול לסטות מהדרך הזאת.

אנחנו צריכים לתמוך בו. ראשית, אם זה מה שנקרא "תאונת דרכים", אז יש צורך להרים אותו, לעזור לו, לחזק אותו. הקבוצה צריכה לחשוב עליו, לדאוג לו, לתמוך בו ברמה הגבוהה ביותר. הקבוצה תמיד צריכה להרגיש האם אנחנו מחוברים לחלוטין או לא. כמו שעכשיו, כאשר מורגש רק רצון אחד של כולם, רק כוונה אחת חדה, ושום דבר חוץ מזה לא קיים. זאת חייבת להיות דאגה מתמדת.

יחד עם זאת, עלולים להתעורר כל מיני ויכוחים, אי הבנות ברמה היומיומית שקשורות לסידורים כלשהם, להוצאת ספרים, עיתונים, וכולי – כל דבר שלא שייך לדרך הרוחנית. ומה שאינו שייך לדרך הרוחנית, אינו כפוף לחוקים הרוחניים. כאן אנחנו יכולים לריב, לא להסכים זה עם זה, אבל חייבים לדאוג לכך שזה יהיה מנותק לחלוטין ממערכת היחסים שלנו ברמה של חברי הקבוצה הרוחנית.

זה בדיוק כמו אימא ש"רבה" עם הילד שלה: היא כועסת עליו, מענישה אותו, אבל האהבה אליו בוערת בליבה. העיקר בשבילה – זה לטפל בו. אנחנו צריכים לקחת דוגמה מזה, הרי, בעולם שלנו זו הדוגמה המובנת ביותר לכל אחד.

כל אחד חייב לחשוב כל הזמן איך הוא, כחבר בקבוצה, יכול ליצור את התנאים האופטימליים ביותר כדי שכולם יתפתחו ויתקדמו בכל רגע נתון.

וכאן, לפעמים, גם יש נפילה ומתחילה קנאה, כל מיני מחשבות, יחס ביקורתי אחד כלפי השני.

כל זה טוב מאוד, יש מעל מה להתעלות, יש על מה לעבוד. האדם חייב באור הנכון לפקח על כל הפעולות שלו. והקבוצה צריכה ליצור סביבה כזאת שהמודעות, ההרגשה, הניתוח של היחס שלי לאחרים יבוצעו ויתוקנו באופן מיידי, ואני שוב אכנס לקבוצה אבל ברמה חדשה של חיבור איתה.

לכן יש כאן עבודה רצינית מאוד בכוונתו של כל אחד כלפי הקבוצה, לחיבור הכללי, ליצירת אווירה כזאת שהיא תחזיק את כולנו. לא יכול להיות אחרת. זה מתח תמידי, אבל מתח טוב, הרי, אנחנו כל כך רוצים להיות בו כל הזמן, שמתרגלים אליו והוא בכלל לא נראה לנו מעיק. אל תדאגו לזה. המתח הזה לא מתיש, אלא להיפך, הוא מעורר חיים רוחניים.

ויחד עם זאת, כאשר אנחנו לומדים, מעבדים את החומרים, עושים ביחד את אותם הדברים, הקבוצה הופכת לגוף אחד שלם ומתקדמת. וכך כולם גדלים ממדרגה למדרגה. אבל גם כל אחד בנפרד, כאשר הוא מרגיש את עצמו כחלק שנמצא בתוך הקבוצה, כמו עוּבָּר בגוף אימו, בכל פעם הוא תופס את הקבוצה ברמה חדשה, ותמיד מעריך את החברים גבוה יותר מעצמו, ומקנא בהם בצורה חיובית. והקנאה הזאת היא טובה, היא דוחפת אותו לאיחוד עם הקבוצה.

האדם מתחיל להבין שההישגים במדרגה הבאה בעצם פשוטים מאוד: יש על מה להישען, עם מה להתחבר, בתוך מה להתמוסס. הכול קורה בקלות רבה. צריך רק להתכוון לזה, ושהסביבה תתמוך בגישה זו. וזהו, האדם כבר במסלול הנכון.

ולאחר מכן, במדרגות הבאות, אנחנו מתחילים להיכנס לקשר בינינו ביתר דיוק, עם יותר עומק. הקשר הזה בא לידי ביטוי בצורה של ספירות, כל מיני סוגים של קשר בין התכונות. בסך הכול יש עשר תכונות בסיסיות. וחוץ מעשר הספירות העיקריות ישנן ספירות פרטיות, כלומר, בכל ספירה יש עוד עשר ספירות, וכולי, אבל בעיקרון אנחנו צריכים את עשר הספירות הראשונות. אותן צריכים להתחיל להרגיש.

הקשר ביניהן מתבטא בינינו כקשר שדרכו אנחנו יכולים להשפיע. כאשר אנחנו לומדים את הקשר הזה, אנחנו מרגישים אותו כאחד שלם, על אף העובדה שקיימים שם כוחות שונים לגמרי, מנוגדים זה לזה: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. הם מנוגדים כמו אהבה ושנאה, קמצנות ונדיבות. לכן, כאשר אנחנו מתחילים לחבר את הכול יחד, אנחנו מקבלים בדיוק את אותה המסה שמגלה לנו את המצבים הרוחניים. בתוכה אנחנו מגלים אותם.

הקבוצה חייבת להתייחס לכולם כמו אימא לילדים שלה כדי לספק לכל אחד את ההתפתחות הנכונה, הכיוון הנכון, כדי שאצל כולם הכול יהיה מוכן לצמיחה רוחנית, ושבכל פעם זאת תהיה צמיחה רוחנית ולא רק מצב סטטי. היום לא יכול להיות כמו אתמול. לכן אני חייב לבדוק את עצמי, לנתח את מצבי. אם אני לא רואה על מה אני צריך לעבוד היום, זה אומר שאני לא עבדתי אתמול, ולא מופיע בי בסיס חדש לתיקון. הרי, הגדילה שלנו מבוססת על תיקון הדרגתי של הבעיות שמתעוררות בקבוצה, בקשר בינינו.

מתוך שיעור מס' 4 של הכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ניצן מתפתח מתוך גרעין שנרקב
היכרות ראשונה עם הבורא
רשת ביטחון או פוליסת ביטוח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EyaGb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest