דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדיבר "לא תגנוב"

הדיבר "לא תגנוב"

(תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק כ', פסוק י"ג).

כאשר אדם עובד עם הכוונה "למען אחרים", "ואהבת לרעך", וכולי, ותוך כדי תהליך העבודה הוא פתאום קצת "נשבר" ולוקח מעט לעצמו, כלומר מתחיל לקבל למען עצמו, זו נקראת גניבה.

ודאי שבעולם שלנו זה לא כך, מפני שאנחנו נמצאים במדרגה שהיא נמוכה מדרגת המוסר הרוחני. לכן בכללות, כל המצוות שבתורה אינן שייכות לעולם הגשמי. אבל האדם לקח אותן והחל להשתמש בהן כלפי החיים החברתיים, האנושיים, המשפחתיים שלו.

שאלה: האם אפשר לקרוא לתקופה הזאת תקופת ההכנה, מפני שבכל זאת היה איזה תהליך, כאשר מעולם "ברברי" הוא הפך לעולם של חוקים?

תשובתי: אבל אין זה אומר, שהוא נהיה קרוב יותר לעולם הרוחני. מדרגת ההכנה, זו מדרגה להשגה הרוחנית. ואילו אנחנו רואים שהחוקים האלה אינם מהווים שום מדרגה שקודמת לרוחניות. להיפך, העולם התחיל להרגיש את עצמו תרבותי, ליברלי, מתקדם.

שאלה: האם אפשר לייחס את כל זה לניאוף?

תשובתי: לא לגמרי. ניאוף ברוחניות, אלה טעויות חוזרות ונשנות. כי במידת ההשתוקקות לקיים את כל עשרת הדיברות, אתה כל הזמן תגלה את הפרתם החוזרת ונשנית.

אבל כל החטאים האלה מתגלים כאשר מראים לך תמונה יותר מדויקת, יותר עדינה ועמוקה, ואז נהיה ברור, שכאן אתה באמת לא חשבת, לא הנחת ואפשרת, לא התאמצת מספיק. לכן כל התורה מדברת רק על טעויות ובמקביל על התיקון שלהן. ללא גילוי הטעויות אין תיקונים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 04.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
"לא תרצח"
כבד את אביך ואת אמך"
הרצונות הפרטיים של האדם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qChnV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest