דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הדיאגנוזה: חוסר קשר עם הסביבה

הדיאגנוזה: חוסר קשר עם הסביבה

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 5

שאלה: אני מבין מה מפריע לי להגיע למטרה עכשיו – חסרה לי השאלה "לשם מה?", אני רואה שיש לי הכול כדי להתקדם, אבל אני עושה צעד אחורה בידיעה שאפשר לקבל עוד משהו בעולם הזה…

תשובה: מהיכן מגיעות אליך מחשבות כאלה? הרי, קודם הן לא הפריעו לך כמו עכשיו. זה אומר, שאתה לא דאגת מספיק להתחזק במטרה. ואם הסביבה שלך בסדר, אז משהו לא בסדר איתך.

זו הדיאגנוזה שלך – חוסר קשר עם הסביבה. אילו הקשר איתם היה חזק, בטוח לא היו מתעוררות בך שום מחשבות חיצוניות.

ברגע שאני מצאתי את המורה שלי, הרב"ש (חיפשתי מורה הרבה זמן, עברתי כמה מורים לפניו), אני התאמצתי להידבק אליו לגמרי, בצורה כזאת ששרפתי את כל הגשרים מאחוריי.

שאלה: כיצד לעורר בי את החשיבות כזאת? אני לא יודע מה לעשות, איך להניע את עצמי?

תשובה: ברגעים שניתן לך רצון גדול, צריך לממש אותו בצורה כזאת שלא תהיה לך אחר כך אפשרות לסגת. הרי, אחר כך יתנו לך קשיים כל כך גדולים, ואתה תצטרך להתגבר עליהם. ואם אני שורף מאחוריי את הגשר הקודם, את המדרגה הקודמת, אני כבר לא יכול לסגת. ונותנים לי קשיים עצומים! ואין לי לאן לברוח! זה מאוד חשוב. אנחנו באופן לא מודע כל הזמן משאירים לעצמינו דרכי מילוט: "לא נורא", "אחר כך", "עכשיו אני לא מרגיש כל כך טוב", מתחילים לרחם על עצמינו. כך מדברת בנו האהבה העצמית הנבזית.

יש לכם קבוצה, לימוד, עבודה, הפצה, וכולי. אבל אתם חייבים לקשור את עצמכם לזה! אחרת, אתם כל הזמן נסוגים לאחור, והנדנדה הזאת לא מאפשרת לכם להתקדם. הקבוצה חייבת לבדוק את כל החברים שלה ולהשפיע עליהם בצורה כזאת, כדי למשוך אותם להסתגלות רצינית יותר בתוכה. זאת הבעיה שלנו.

מצד אחד, אנחנו רוצים שהקבוצה תהיה כמה שיותר גדולה, שיבואו כולם ללא תנאים. מה זה משנה אם האדם מגיע לשיעורים פעמיים בשבוע או שבע פעמים בשבוע? מה זה משנה אם הוא לומד בצורה רצינית או מקשיב בחצי אוזן? הוא פשוט לא מסוגל אחרת! כמה אנשים נכנסים למדע? כל השאר היו ברצון עוזבים את בית הספר! כלומר, בעיקרון, לא צריכות להיות לנו מגבלות נוקשות לכניסה לקבוצה. שיבוא כל מי שרוצה! במיוחד עכשיו, כאשר אנחנו מדברים כל כך הרבה על החינוך האינטגרלי!

ומצד שני, אנחנו חייבים כמה שיותר להדק את החיבור בינינו, להחזיק אחד את השני. אבל אם אני אסתכל על אלה שבאים פעם בשבוע, אני בעצמי אהיה כזה.

כאן אנחנו שוב נמצאים בסתירה שמאפיינת את הדרך שלנו, ועדיין לא יכולים למצוא את "שביל הזהב". אם יופיעו לכם רעיונות טובים בעניין, אשמע אותם ברצון.

מתוך שיעור מס' 5 של כנס בסנט פטרבורג, 14.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
רשת ביטחון או פוליסת ביטוח
תקשורת קווית ואלחוטית עם הקבוצה
מה לעשות אם "לא בוער"?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest