הדומם שהפך לצומח

החשבון שעשיתי בראש הפרצוף היה כזה: אתה נותן לי, אני נותן לך, ועכשיו אנחנו שווים. כמובן שאלה היו פעולות רוחניות בכוונה על מנת להשפיע, אך לעומת מה שאני מגלה עכשיו, כשמתגלה לי היחס המיוחד שלך, זה ממש נראה כמו איזושהי "התחשבנות". ולכן אינני יכול לסבול את המצב הזה, כשהמסך נמצא ב"טבור".

אני רואה איזה חשבון נבזה עשיתי איתך, ומתבייש! ההסתלקות הזאת של האור דומה לצמצום. אני לא יכול לסבול את הצורה שבה התייחסתי אליך. אתה התייחסת אליי באהבה אינסופית, ואני עשיתי חשבון ובדקתי כמה זה עולה לי.

אתה הבאת לי מתנה מכל הלב, ואני הסתכלתי ואמרתי: "יופי, וכמה זה עולה?" ממש כך אני מגלה עכשיו בטבור את היחס שלך אליי, ולכן אני מסתלק מהמצב הזה.

אני רואה שביחס לאהבה החלוטה הזאת אני לא עשיתי כלום! זה לא נחשב שגם אני עשיתי משהו וקיבלתי על מנת להשפיע. יחסית לדבקות והאהבה שהרגשתי, אני לא עשיתי למענך כלום, להיפך!

לא לקחתי בחשבון שאתה כל כך אוהב אותי. אני גם לא ידעתי את זה, אך זה לא חשוב, אני צריך לעשות חישוב חדש. אי אפשר לומר שטעיתי, מפני שפעלתי עם חשבון אחר, אבל עכשיו אני רואה שהוא היה שגוי. החשבון עכשיו חייב להיות אחר, עמוק יותר, רגיש יותר, בהתחשב באותו היחס בינינו שהתגלה בדבקות. החשבון צריך להיות לא כמה כל אחד גורם לאחר תענוג, אלא יותר על היחסים.

ולכן נולד פרצוף ע"ב, שהוא קטן מגלגלתא, עדין יותר וחלש יותר, אך הוא יותר עמוק, הוא בעביות א', והוא מגלה את אור הרוח במקום אור הנפש. הוא כבר לא דומם, אלא צומח!

אז ממה הוא צומח? מכך שהוא לקח את תכונות הבורא. הוא הרגיש את היחס של הבורא אליו, ועשה מעצמו "צומח" במקום דומם. כאלו צורות מקבל הרצון לקבל מהדבקות בבורא. כך הוא משתנה. וזהו שינוי איכותי.

[#48904]

מתוך שיער על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 20.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פרצוף ע"ב הלבבי כל כך
תבשיל שכל הזמן רותח…
כיצד לרכוש את השכל מהעליון