דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הגרעין הרקוב של העולם הישן

הגרעין הרקוב של העולם הישן

לצורך המעבר לדרגה חדשה צריך להשיג כזה מצב, כאשר אתה לגמרי לא מבין מה קורה איתך, כל הצורות הישנות נעלמות. אתה כבר לא יכול לעבוד איתן, לא מרגיש שום אחיזה בהן, מרגיש מבוכה ובלבול גם בשׂכל וגם ברגשות.

אתה לא מבין באיזה עולם אתה נמצא, כזה מוזר ומשונה נראה לך העולם הזה. אתה כמו גרעין שנרקב לגמרי באדמה ואיבד כל צורה, כל כיוון. כבר איבדת את הצורה הישנה ואילו את החדשה עדיין לא קיבלת. וכך אתה עובר ממצב למצב.

תראו עד כמה זה שונה ממה שנראה לנו בשׂכל וברגש הגשמי, החומרי, הבריא והאגואיסטי שלנו. מצב של בלבול וחוסר אונים וחוסר התמצאות, הופך להתחלה של האדם החדש בדרגה חדשה. עד כמה המצב הזה נראה לנו לא רצוי מנקודת מבט אגואיסטית ריאלית, ועד כמה במציאות הצורה הזאת היא רצויה להתקדמות האדם.

קיים חוק, שהכלל והפרט שווים. ולכן היום כל העולם נמצא במצב דומה, מרגיש את הבלבול הזה ולא מבין היכן הוא נמצא. כל העולם מוקף באפיסת כוחות ובייאוש. לא ברור מה לעשות הלאה: כל הדעות הישנות, כל הפרדיגמה הקודמת, כל תפיסת העולם נעלמת ופושטת רגל.

מצב כזה אף פעם לא היה בהיסטוריה. לא נשארים מנהיגים, דעות, שום דבר. אף אחד כבר לא צועק שהוא יודע איך צריך לעשות. איפה המהפכנים הקודמים, כאלה כמו צֵ'ה גָבָרָה, מרקס, לא נשאר אף אחד. וזה סימן שכל הרעיונות, כל הדעות, כל הגישה הקודמת נרקבה, כמו גרעין שנרקב באדמה וצריך לצמוח ממנו משהו חדש לגמרי.

אנחנו הגענו למצב של עיבור, וממנו והלאה תתחיל התפתחות וצמיחה של העולם החדש. הצורה הקודמת אבדה ועוד מעט תתחיל להצטייר צורה חדשה. העולם בינתיים אינו יודע זאת. אבל אנחנו, אותם אלה שעוסקים בחכמת הקבלה, מהווים את אותו ה"רשימו" החדש כלפי כל העולם שמעביר את העולם ממצב ישן למצב חדש. כי העולם חייב לקבל את כיוון הגדילה במצב הזה, ואנחנו צריכים לבצע את התפקיד הזה של ה"רשימו", לגלות לעולם כיצד להתקדם ולגדול הלאה.

בכל המצבים האחרים זה מתגלה בפני עצמו בטבע כחוקיות טבעית. לדומם, לצומח ולחי ברור באופן אינסטינקטיבי מה צריך לעשות וכיצד לגדול. אבל בדרגת בני האדם הגדילה הזאת צריכה להתבצע בצורה הכרתית ועל ידי מאמצים מיוחדים. בזה נבדל האדם מהבהמה.

הגוף שלנו הוא בהמי, אבל השׂכל צריך להיות אנושי, כמו לאדם, כלומר ה"דומה" לבורא. לכן אנחנו חייבים להתקדם למצב החדש בהבנה, בהכרה, בידיעה, בכוחות עצמיים. וכאן אנחנו צריכים לעורר את האנשים, לסדר אותם, להראות להם את הכיוון. לכן ישראל נקרא "לי ראש" (בחילופי אותיות). כל הגדילה אפשרית רק על ידי הבנה, הכרה ויגיעה עצמית, ואנחנו נכנסים אליה בהדרגה. ואנחנו גדלים, בכך שמתקרבים לביצוע התפקיד הזה, והעולם יותר ויותר מתייאש ונהייה מוכן לכך שאנחנו נעלה אותו. בקרוב מאוד זה יקרה.

מתוך שיעור על המאמר "סוד העיבור – לידה", 02.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הרגע המכריע בהיסטוריה
צירי לידה מאושרת
במצב של טרום לידה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Fxrur

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest