דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / הגלות והגאולה – תקציר

הגלות והגאולה – תקציר

תקציר שערכתי למאמרו של בעל הסולם "הגלות והגאולה"

ההרמוניה בין הדת לחוק התפתחות או אל הגורל העיוור

ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך. והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארצות. אין קיום לישראל בגלות, ולא ימצאנו מנוח, כמו שאר העמים, שנתערבו ונטמעו בהם, ולא נשאר מהם זכר. לא כן עם ישראל, לא מצאו מנוח בין הגויים, עד "ובקשתם משם את ה' אלוקיך".

ואם חושבים שזה מקרה וגורל, יש רק תרופה אחת, להחזיר עלינו את הצרות, בשיעור שנתבונן, שאינם מקרים, אלא השגחה העליונה. ע"י שימוש בחכמת הקבלה, הגיעה אלינו התפתחות מהירה יותר מגויים. ולכן היה החיוב ללכת קדימה ולתקן עצמנו. וכיון שלא המשיכו לתקן את עצמם, אלא רצו לערב גם אהבה עצמית, עשירות וכוח, כשאר הגויים, התפתח חורבן בית ראשון. וכיון שחכמת הקבלה אסרה כל זה, הכחישו אותה וקבלו נימוסי השכנים, כדי ליהנות מהחיים. והתפוררו כוחות האומה: חלק הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, וחלק הלכו אחרי המקובלים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן.

ובבית שני הובלט הפירוד עוד יותר, ע"י תלמידים האגואיסטים, שמרדו נגד חיוב לשמה, כי לא רצו לפרוש מהאגו. ועשו קהילות, כת צדוקים, שהיו העשירים והקצינים, רודפי תאוות. והם לחמו עם הפרושים, והביאו מלכות רומא לישראל, ולא רצו לעשות שלום עם התקיפים, כעצת המקובלים. עד שנחרב הבית ונגלה ישראל.

הבחן בין אידיאל חילוני לאידיאל דתי

אידיאל חילוני מהאנושיות, לרומם עצמו כמו האנושיות.

אידיאל רוחני מהבורא, לרומם עצמה ממעל האנושיות.

יסוד לאידיאל חילוני בהשוואה – מעשה, כדי להתפאר בעיני הבריות, אפילו שלא יודעים ממנו. אידיאל רוחני – להתפאר בעיני הבורא, לכן מרומם עצמו ממעל לאנושיות.

בגלות, כששומרנו לשמה, נשאר לנו כוח. אולם האגואיסטים התגברו ואבדנו מטרת חיים והחליפו על מטרות אנוכיות. במקום לתת עודף כלכלי לטובת החברה, פיזרו על יופי החיים. חכמת הקבלה וחוק ההתפתחות הטבעי וגורל העור הולכים יחד. באופן שמקרים הרעים בגלות, כולם היו מסבות המעל שמעלנו בתורה. ואם היינו שומרים המטרה הרוחנית (חיבור ולשמה), לא היה קורה לנו כל רע.

התיאום והאחדות בין חכמת הקבלה והגורל העיור והתפתחות חשבון אנושי

מתוך זה חייבים לומר לצרותינו די, ולעשות חשבון אנושי, גם בארצנו, שאין לנו כל תקווה להיאחז על הקרקע בתור אומה, עד שלא נקבל העבודה לשמה ולא לשם עצמו. ואם לא נסדר עצמינו, מוכרחים אנו להתגלגל, הרבה יותר מכל האומות. מפני שטבע המפותחים שכל בעל דעה, לא תרכין ראשו ולא ידע פשרות, אלא עומד על דעתו.

וזה חוק פסיכולוגי, שאנו רואים באומה. אמנם שהמה סבורים, שיבין הצד שכנגד את הסכנה ויקבל דעתו, אבל טבע המפותחים, שלא יוותר אחד לשני משום סכנה, מלבצע את שאיפתו. לכן, עד שלא נגביה את מטרתנו הרוחנית מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו גם תקומה גשמית. כי אנו בני האידיאה ורוחני וגשמי שבנו לא יכולים להיות יחד. ולמרות שאנו שקועים בחומר, לא נוותר על האידיאה, ולכן למטרה הרוחנית אנו צריכים.

ידיעות קודמות בנושא:
וזאת ליהודה – תקציר
שכל הפועל – תקציר
"היחיד והאומה" – תקציר

2 comments

  1. אילנית לוי

    הלוואי שישתלט עלינו בכל רגע,שרק את המטרה הרוחנית אנו צריכים!יש הרגשה שמתחיל להיתרקם בנו העבודה ללשמה ולא לתועלת עצמי.ודי לגילגולים!

  2. שלום אני הבנתי שרק אדם שמרגיש גלות צריך גאולה ועבודת האדם פנימית אז רק אם הבורא מעיר באדם את הניצוץ של ההשפעה האדם מרגיש געגוע לשורש נשמתו ואז הוא מבקש מהבורא שיחזיר אותו בחזרה אבל מאחר והניצוץ הזה קטן אז האדם מבין שעליו לחבר אליו את כל הניצוצים שהבורא שבר ופיזר כדי שכח ההשפעה יהיה שלם ואז רק כל הרצונות יתחברו כאחד אז בכנס כולנו יחד נדרוש מהבורא את החיבור לשלם ונצפה לישועת הבורא ולגאולה שלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest