קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מאמר דעה של ו. לוקוב, מנהל המכון למחקרים יסודיים ויישומיים של האוניברסיטה למדעי הרוח, מוסקבה: מבחינה חברתית כלכלית, נהוג לפרש את המונח "גלובליזציה", קודם כל, מיזוג של כלכלות לאומיות למערכת עולמית אחת המבוססת על תזוזת הון, פתיחות אינפורמטיבית חדשה של העולם, מהפכה מדעית וטכנולוגית.
הכלכלה העולמית, תחת השפעת התאגידים הבינלאומיים, החלה לרכוש תכונות חדשות: תהליכי הייצור, תכנון המוצרים והמרקטינג החלו להתרחק יותר ויותר מהכלכלות הלאומיות. לבסוף, התפתחה הגלובליזציה בתחום הייצור והצריכה. השינויים התפשטו גם למבנה החברה: הופיע "המעמד הקפיטליסטי העל-לאומי", שמכוון לתנאים החדשים של הגלובליזציה. על רקע זה החלו להתרחש שינויים בתחום התרבות, יצירת תבניות תרבותיות זהות נתפסת כמשהו טבעי לחלוטין.
הגלובליזציה בכלכלה היא בעלת השלכות מרחיקות לכת עבור התרבויות, הזהויות וסגנונות החיים, ומופיעה בימים אלה כתנאי חדש לחינוך.
לרוב, בוחנים את הגלובליזציה כגורם הקובע שינויים בהשפעות החינוכיות. זהו כוח חיצוני עבור החינוך שמשנה אותו בצורה כפויה. הגלובליזציה מביאה לעולם אסונות רבים וגם ניצחונות רבים. באיזה צד של הגלובליזציה אנחנו נשתמש בפעילות החינוכית שלנו – הדבר תלוי רק בנו!
ידיעות קודמות בנושא:
על הגלובליזציה
מבט על הגלובליזציה
גלובליזציה – עתיד מזהיר?
