דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבקשה המכובדת לעזרה

הבקשה המכובדת לעזרה

שאלה: אם היה צמצום על הקבלה, מדוע אנחנו לא מתביישים לפנות למעלה בבקשה ובתפילה (מ"ן)?

תשובתי: אנחנו לא מתביישים לבקש, מפני שאנחנו מבקשים מהעליון לעזור לנו להשפיע ולא לקבל לעצמנו. אין כאן ממה להתבייש!

אפשר אמנם לשאול: הלוא כל התיקון נובע מהבושה שהרגישה מלכות דאין-סוף, אז כיצד אני עכשיו פונה ומבקש? – העניין הוא שאינני מבקש: "תן לי!". אני מבקש רק לתת לי את מה שהכרחי לקיומי, כדי שאוכל לתת ולהשפיע את כל השאר!

ועל זה אין בושה. להיפך, עבור זה יהיה לי כבוד, מפני שאני אוכל להשפיע לאחרים את מה שאף אחד אחר לא יוכל להשפיע! לכל אחד יש יכולות מיוחדות, שמאפשרות לו לבצע עבודה שאף אחד אחר לא יוכל לבצע אותה במקומו. הרי יש לו נקודה אישית משלו.

לכן מותר לנו לבקש כוחות כדי להתקיים, להיות בריאים, לקבל את הידע והיכולת לבצע את פעולת ההשפעה. ודווקא זה נקרא "חיים" בעולם האמת.

כך אני קיים: החיים שלי הם רק במידת היכולת שלי להשפיע. הפעולה שלי היא רק השפעה. והרוח שזורמת דרכי רק שומרת על הקיום שלי, כדי שאהיה מסוגל להשפיע. והמצב הזה נקרא "רוחניות".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 24.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
על התועלת של הבושה הרוחנית
השכר – האהבה
אל תפסיקו לבקש!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lmvFV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest