דף הבית / משבר עולמי / הבעיה – איך להתחבר נכון

הבעיה – איך להתחבר נכון

photo_rav_gh70_030.jpg מתוך שיעור הקבלה היומי 29.3.09

לשיעור מלא: audio.gifאודיו | video.gifוידיאו

רק מתוך כניסה ויציאה מתהליך כלשהו אנחנו לומדים. ככתוב: "כי מציון תצא תורה", היינו, ביציאה רוכשים את השכל. ולעולם איננו לומדים ממכה אחת, אלא חוזרים שוב ושוב על התהליך ולומדים אותו: שכחה ואז חזרה, ושוב שכחה ושוב חזרה. אבל זאת איננה שכחה בעלמא, אלא שדרוג, שמתוכו האדם לומד מחדש ובדרגה גבוהה יותר.

גם במשבר הנוכחי קומץ אנשים כבר אומר שאפשר להירגע, מכיוון שהנאסד"ק עלה. אבל העניין הוא לא בנאסד"ק, אלא בחיבור שבין הבנקים לבין התעשיות בכלל, ובין בני האדם העוסקים בכך והשותפים להחלטות בפרט. השאלה היא, האם החיבור ביניהם נעשה כעת לחיבור נכון יותר?

הבעיה היא, איך להתחבר נכון. כי אנשים שבעבר היו מגדילים ומנפחים את נכסיהם והיו בתחרות ביניהם, ובנו מתוך כך אותן פירמידות פיננסיות, עכשיו משחקים זה עם זה כמו "ילדים טובים" כביכול. כלומר, שעכשיו מלווים בריבית הרגילה ומקבלים את האחוזים. והכול מתנהל לפי הערך האמיתי. אבל מה הם יעשו עם הרצון לקבל שגדל? הרי אי אפשר "להשליך" אותו מעל האדם. הוא ממשיך לעבוד ולהתפתח בתוכו.

גם אם לא נראה מייד את המכה החדשה, האגו יתפרץ שוב מחר או מחרתיים, או בעוד חודש. אבל אז, יהיה המצב גרוע יותר ממה שהיה קודם. מדוע? כי בעלי העסקים יפעלו אז מתוך אגו יותר גדול וגרוע, כנגד העובדים וכנגד ההסתדרות.

האדם צריך לדעת, שהאגו תמיד לוקח את שלו, אבל בצורה גרועה ואכזרית יותר מאשר קודם. הרי עבור אנשי העסקים גם המשבר הזה איננו נורא כל כך, ולדעתם איש גם לא מת ממנו. ובסופו של דבר יתגלה גם בקרוב, שהם רק הרוויחו ולא הפסידו מאומה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2GPLA

2 comments

  1. כח-א

    נודע מ"ש בס' עץ חיים [שער כ"ב . . .] ענין מצות המילה וחשמ"ל [וכו' ובספר פע"ח יעו"ש]. ונ"ל להלביש הדברים, <שזה> [שמצות מילה] שייך בין בתורה בין בתפלה בין בעסק המצות, וז"ס חשמ"ל. דקבלתי ממורי <הבעש"ט> [זלה"ה], סוד הכנעה והבדלה והמתקה שצריך בכל עסק תורה ותפלה [וכתבתי מזה במקום אחר בקיצור נמרץ כי לא ניתן רשות להרחיב בזה כי הוא מובן ממילא ודפח"ח]. וזה סוד ח"ש מ"ל, שצריך לחשות עד שמל וכורת הקליפות, אז ימלל וידבר למתק הדינין בשרשן, שהוא סוד התפלה שביאר מורי בשם רבו, ולכך נקראו מחצדי חקלא [כמבואר במקובלים], ולכך <צריך> [יזהר] להפריד ממחשבתו מחשבות זרות ועי"ז גורם להבדיל ולפרוש מהשכינה הקליפות [וכמו שכתב בראשית חכמה דף פא ע"ב ודף קל יעו"ש], ולכך תיבת מל סובל ב' פירושים, א' דיבור ב' כריתה והבדלה, וזה נמשך מזה [כאמור]. וזה סוד ח"ש מ"ל, שצריך להכרית הקליפות ואח"כ מל דיבור בעסק תורה ותפלה שהיא הבדלה והמתקה.

    —–  מקורות ומראה מקומות  —–

    בפ"י, לך לך כט, ג (קמח, ב)

    בס' עץ חיים – שכ"ב פ"ב ושם של"ג פ"ג. ובספר פע"ח – שער התפלה ספ"ב ופ"ג. ח"ש מ"ל שצריך לחשות . . ימלל – ראה חגיגה יג, ב. למתק הדינין בשרשן – ע"ח שי"ג פי"א. פע"ח שער השופר פ"א. מחצדי חקלא כמבואר במקובלים – ראה בהערות וציונים.

    —–  הערות וציונים  —–

    סוד הכנעה והבדלה והמתקה – ראה לקמן סי' קס ושב-א. ועיין לקמן סי' קפח ובהערות שם.

    סוד התפלה שביאר מורי בשם רבו – ראה לקמן סי' פז-א-פז-ד.

    נק' מחצדי חקלא – "קריאת שם זה נמצא בזוהר פעמים הרבה" (לשון ס' שער מאמרי רשב"י, בריש פירוש האדרא רבא קדישא, קפו, ב), וראה בהערה הסמוכה.

    כמבואר במקובלים – ראה שער מאמרי רשב"י שם לאד"ר קכז, ב. לקו"ת ושער המצות להאריז"ל, פ' בהר, קרוב לסופו בביאור סוד הקצירה. וראה פירוש הרמ"ק באוה"ח לזח"א קנו, א ושם זח"ב לז, א וזח"ג קו, א ועוד. הגהות דרך אמת לזח"א קנו, א ורטז, א.

  2. רב שלום!

    האם הידיעה של אדם אשר עובר את המחסום, הידיעה זו היא בדעת או מעל הדעת הינו בהרגשה בלבד? האם השגה כאשר הידע שמעל הדעת נכנס לדעת?

    כיצד אדם בודק את הברורים שלו? והאם יש סימפטומים פיזיולגים שווים בין אלו שעברו מחסום?

    שא הברכה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest