הבנה מעל מחסום השפה

שאלה: באחת הערים נתקלנו במצב שבו מחצית האוכלוסייה מדברת ברוסית ומחצית בשפה המקומית. באיזו שפה ללמד את השיטה האינטגרלית? האם צריך להפריד את האנשים לפי השפה הלאומית או לאחד אותם?

תשובתי: ככל הנראה, זהו מצב טיפוסי.

להפריד את האנשים זה בוודאי לא טוב, אבל מנקודת המבט של תפיסת החומר, זה הכרחי.

אם נגיש את השיטה האינטגרלית בצורה של חומר שמשודר בווידאו, אז אפשר לשים כתוביות. למשל, השפה הראשית היא רוסית, ולמטה הכתוביות.

אבל בשום פנים ואופן לא להפריד בין האנשים, אלא להמשיך בלימוד מעורב בשתי השפות. כל אחד מדבר בשפה שנוחה לו. יחד עם זה, להשתדל לנטרל בצורה מקסימלית את מחסום השפה, כלומר, להשתדל להבין זה את זה ולבוא במגע באופן מקסימלי זה עם זה, מבלי לשים לב למחסום הזה! האווירה צריכה להיות נינוחה ושווה לחלוטין.

שאלה: בהתחשב בכך שהידע הוא משני כלפי התהליכים האינטגרליים, אז האם זה לא כל כך חשוב כמה טוב האדם יודע לדבר, חשוב יותר שתהיה הרגשת האיחוד?

תשובתי: העניין הוא, שהאדם צריך לתפוס ולהבין שהתהליך שמוצע לו הוא תהליך הכרחי, מפני שלא ניתן להתגבר על המשבר בצורה אחרת. לכן חייבים כל הזמן לשכנע אותו שלא קיימת שיטה אחרת להתגברות על המשבר. והוא חייב לספוג את זה בתוכו ולקלוט איזה שהוא ידע. כלומר, בכל מקרה צריך למלא אותו בעובדות בסיסיות מסוימות.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, "עיר ניסיונית", 03.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התאמה פסיכולוגית בקבוצה
אופן בניית הקבוצות
בחירת הקבוצה