דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבנין שלנו בן 4 קומות

הבנין שלנו בן 4 קומות

laitman_2010-12-12_9523-70.jpg

כשאנחנו רק מתחילים ללמוד את חכמת הקבלה, נדמה לנו שזה ילך בקלות וכל הזמן נישאר באותה ההתפעלות הענקית שאיתה האדם מגיע בדרך כלל בפעם הראשונה. אך לאחר מכן, כשמגיע הזמן כשצריך כבר לחפור פנימה, לעומק האגו שלנו, מתחילים להתעורר בנו רגשות לא נעימים.

הגוף לא כל כך רוצה את זה, הוא לא רוצה לקום בבוקר לשיעור, ללמוד ולוותר על המנוחה. הוא לא רוצה להרגיש את עצמו רחוק מהרוחניות, או להרגיש שלא רוצה בקשר עם האחרים. וחושב, בשביל מה אני צריך השפעה? לקבל אני מבין. אבל מה כבר יש לי מה"להשפיע" הזה?

כך אנחנו מתחילים להרגיש את ה"מכתש" שחופרים בליבנו. והלאה הכל תלוי עד כמה נצליח להתעמק באגו שלנו בעזרת הסביבה, כיוון שלבד אי אפשר לעשות את זה. ונכון שזה לא נעים והאגו סובל, אך האדם יהיה מוכן לגלות, עד כמה הוא הפוך מהשפעה, שאין לו אף תכונה שלה. ומתוך הייאוש שלו, מהירידות האלו ומאיבוד ההתפעלות נבנית ההתקדמות שלו.

כלומר היסוד שעליו נבנה הבניין הרוחני הוא לא נעים במיוחד. זה "בור" ריק, שנחפר בתוך הלב, חפירה בתוך ה"קרקע", בתוך הרצון שלו, לתוך החושך. הכרת הרע של עצמך וההפכיות מהשפעה. ורק מי שמסוגל להתמודד עם זה ומוכן לעבוד בצורה כזאת באופן שיטתי, כשהוא יוצר עבורו סביבה המוכנה לתמוך בו, רק לו יהיה כוח והוא לא יפחד לחפור עמוק יותר ויותר לתוכו וללכת קדימה.

ואז הוא יניח יסוד שעליו הוא יוכל להרים את הבניין שלו, כלומר ידרוש דרך הקבוצה את האור המחזיר למוטב שיבנה אותו. כמה שעמוק יותר הוא יחפור פנימה, כך הוא יוכל לבנות את הבניין גבוה יותר. הרי כתוב, ש"זה כנגד זה ברא אלוקים".

אנחנו מתחילים ממצב ה"אפס". בהתחלה יורדים מדרגה אחת ולאחר מכן אנחנו יכולים לעלות לאותה המדרגה האחת. יורדים בשתי מדרגות ושוב, באותה המידה עולים. כך אנחנו עוברים את כל המדרגות: 0-1-2-3-4 ומגיעים לגמר התיקון כשאנחנו עוברים 4 "גלויות" ו-4 "גאולות".

עכשיו הגענו למצב האחרון של הגלות, לכן לפנינו הגאולה האחרונה השלמה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, 13.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חפירה טובה
כיצד לשוט במפרשים פרושים כנגד הרוח
כחץ שעף היישר אל המטרה…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IlTaK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest