אל תדלגו על המדרגות, עוד יהיה להן שימוש

שאלה: לשם מה היה צריך את כל אלפי השנים האלו, הגלגולים, היסורים? הרי הדבר העיקרי מתרחש עכשיו.

תשובתי: הרצון לתענוגים חייב לעבור את כל השלבים האלו ובכל אחד מהם, אפילו בקטן ביותר להחליט עבור עצמו, שהמצב הזה גרוע, שצריך להמשיך בדרך, להוסיף עוד גרם אחד של רצון ולעלות במילימטר למעלה לעבר התכונה החדשה.

בדרגה החדשה הכל נראה נפלא, אך עוברים מספר רגעים והנה כבר משהו חסר, משהו לא בסדר. שוב מתגלה הרע, עד כדי כך שכבר אי אפשר לסבול את זה. בהתחלה הכל היה כל כך נפלא, ועכשיו הכל בלתי נסבל ומוכרחים לעלות לדרגה הבאה.

כך אנחנו גוברים על כמות רבה של מדרגות, כשהחיוך נמרח לנו על הפנים בהתחלה ואנחנו מעוותים את פנינו מרוב הייסורים בסוף. ללא ההתרשמויות האלו לא תיווצר בי הרגשה של ניגוד [קונטרסט] בין אור לחושך, לא יהיה לי כלי הבנוי משני החלקים המנוגדים האלה של התפיסה. וללא הכלי לא יהיה לי עם מה בסופו של דבר לפנות לבקש אור אינסוף.

ולכן אני חייב לעבור את כל הדרך הזאת, אלפים רבים של מדרגות ולהרגיש את כל היופי של כל אחת מהן. כך אנחנו מגיעים למדרגה האחרונה של הסולם ואפילו כאן בהשפעה ואהבה, אנחנו נופלים בדומה לרבי שמעון, שהפך ל"מוכר בשוק", לפני שהוא הגיע לגמר תיקונו.

מה זה המצב הזה? לאן הוא נפל? במדרגה אחת לפני האחרונה, במדרגה ה- 124 הוא גילה שהיא הגרועה ביותר מכל המדרגות האחרות, "שמעון מן השוק". ואז כשהוא השווה אותה עם המדרגה הבאה הוא התעלה לשלמות. כמה שעלית גבוה יותר, כך גרוע יותר נראית לך המדרגה שממנה הגיע הזמן לעלות למדרגה הבאה. גרוע עד כדי כך שלא בכוחך לסובלה.

בסופו של דבר, לאחר שאספת את כל ההתרשמויות החיוביות והשליליות, אתה מעלה אותן למעלה. השלילי[נגטיב] הופך לעומק הכלי שלך, והחיוב [פוזיטיב]לתגובה שלך על ההשפעה, ונוצר לך כלי שלם.

אנחנו מקווים לאיזו "קפיצת מדרגה", אך הקפיצות לא קיימות. ילד בן שנה אינו יכול לקפוץ ולהיות מיד בן 5. האם הוא יוכל להסתדר ללא התפתחות איטית והדרגתית? השנים האבודות האלו יהיו חסרות לו אחר כך כל החיים, מפני שהתפיסה שלו בכל התחומים הייתה פגומה. הכנת הכלי הכרחית ולא ניתן לברוח מזה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 13.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
טבע המדרגות
היכן במפת הבריאה נמצא העולם הזה?
האין סוף האינסופי