דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבחנות דקות של עלייה רוחנית

הבחנות דקות של עלייה רוחנית

"וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ". (תורה, ויקרא, פרשת אחרי מות, פרק י"ח, כ').

"אשת עמיתך", זהו כלי, רצון, שעימו אני לא יכול לבצע פעולת השפעה. זה למעלה מהיכולות שלי.

ישנם מצבים שבהם האדם אינו מסוגל לחשוב על הכוונה הנכונה. נניח, אני מאוד רעב ומניחים לפניי תבשיל טעים. האם אני באמת מסוגל עכשיו לחשוב על כך שאני מתמלא על מנת להשפיע בכל כוחותיי לטובת הזולת?

בעולם הגשמי אני בהחלט יכול להעמיד פנים שאני כביכול עסוק במחשבות לטובת הזולת. ואילו בעולם הרוחני אין שום "כביכול", שם הכול ברור ומדויק: ישנה רמה שעד אליה אפשר להתאפק, ורמה שמתחתיה כבר אי אפשר לרסן את עצמנו. וכך זה בכל דבר.

זה שייך לכל התענוגים: אוכל, מין, משפחה, כסף, שליטה, כבוד, מושכלות. תמיד יש לאדם סף מסוים שבפניו הוא מסוגל לרסן את עצמו. אם ישימו בפניי מאה דולר ואני אדע שכל החיים שלי תלויים בהם, אני לא אתאפק ואקח אותם. זהו הטבע שלנו שמכניס אותנו לתלות במצבים כאלה.

ועליי ללמוד על הטבע שלי, מפני שבמערכת העלייה מלמטה למעלה אני חוקר את עצמי, מעלה את הרמה המוסרית שלי לא על ידי שטיפת מוח המקובלת בעולמנו ולא על ידי שאיבה של כל מיני רעיונות, אלא בעזרת החיבור למכשיר העליון.

אם עליתי למדרגה הראשונה, אז מה שאני לא אהיה, אני לא אוכל לעשות בה מה שאוכל לבצע במדרגה השנייה. הכול מתרחש באופן כל כך מדויק שאפשר למספר כל מדרגה בהתאם למה שניתן לעשות עליה ומה אי אפשר.

לכן מדובר כאן על תנאים שבהם אני חייב לעבוד עם מה שהשגתי ברמה המתוארת דווקא בפרק הזה של התורה. בפרקים הקודמים עדיין לא מדברים על זה, ובפרקים הבאים כבר לא ידברו. כלומר, ברמה הנוכחית אני חייב לתקן בתוך עצמי כאלה תכונות פנימיות שתאפשרנה לי להימנע מטעויות במדרגה הזאת.

שאלה: מה המשמעות של המילים: "אֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע"?

תשובה: זה אומר, שאם במדרגה הנמוכה יותר הייתי נתקל בתכונה כזאת כמו "אשת עמיתך", הייתי בטוח משתמש בה.

ואילו במדרגה הזאת כאשר אני נתקל בה, אני חייב לבצע תיקון על מנת לא להיתפס בקשרים שעלולים להוביל אותי לכיוון אחר לגמרי, כי אחרת אני כבר לא אוכל לעלות למעלה.

וכך בכל מדרגה! זאת העבודה של כל המערכת. האדם מתקן את עצמו בצורה פנימית וכל פעם עולה יותר ויותר למעלה. בעולם שלנו אין דוגמה דומה לתיקונים כאלה. אלה הן לא צורות מוסריות, אתיות או אסתטיות. זה הופך לטבע הפנימי שלנו!

לעלות למדרגה הבאה, משמע, לעורר על עצמך את האור העליון שיתקן אותי עד כדי כך, שאהיה מסוגל לעלות לרמה של המדרגה ההבאה. ואז אוכל להשתמש במדרגה הקודמת בצורה נכונה לגמרי.

ברמת העולם הגשמי אין מסביב תופעה כזו שלא הייתי משבש אותה, אני לא יכול לעשות שום דבר נכון. כלומר, רק עלייה למדרגה הבאה מבטיחה לי שמעתה והלאה המדרגה הקודמת היא בהחלט נכונה עבורי ואני אפעל בה נכון.

אני משתמש במדרגה הנמוכה כדי לעלות למדרגה גבוהה יותר והיא הופכת לשדה העבודה שלי. אני מעורר על עצמי את האור העליון שפועל עליי בהדרגה ומעביר אותי דרך כל מיני מצבים מבולבלים, דרך הבחנות והכללות, עד שסוף סוף מצטברת כזאת כמות ואיכות שלהם שזה מעלה אותי למדרגה ההבאה.

בכך אני מקבע את המדרגה הקודמת כמתוקנת ואני יכול להיות בטוח שלעולם לא אפול לתוכה. לכן, בכל חלק של התורה תמיד כתוב על רמות מסוימות ומתארים אותן באותן המילים כמו בפרקים הקודמים. ואף על פי שהם דומים, הם לא חוזרים על עצמם מכיוון שכל פעם מדובר במדרגה הבאה.

ולכן חייבים לדעת מאיזה פרק של התורה הקטע הזה נלקח, כלומר באיזו מדרגה זה מתרחש. התורה כוללת את כל המכלול של העלייה שלנו עד גמר התיקון של הנשמה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 19.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הדיבר "לא תנאף"
הדיבר "לא תגנוב"
ניגוד שמגלה את תמונת העולם האמיתית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/stP2X

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest