דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבורא משני צידי החזית

הבורא משני צידי החזית

אנחנו מאוכזבים מכך שאין בכוחנו לפרוץ את הקליפה האגואיסטית שלנו ולהתאחד בכלי אחד. גילינו שבינינו נמצא משהו שאינו מאפשר ללבבות שלנו להתמזג ברצון היחיד, ולהשאיר בצד את הגופים ואת העולם שלנו. בסופו של דבר, הקליפה הזאת צריכה להראות לנו שאנחנו חסרי אונים בפניה.

הרצון הגדול להשיג את המטרה, ויחד עם זה חוסר הכוח להשיג אותה באופן עצמאי, לא משאירים לנו ברירה אחרת אלא לפנות לבורא. ועד שלא נתאכזב לחלוטין מכוחותינו ונרצה מאוד להשיג את המטרה, אנחנו שוכחים מהבורא לגמרי. אפשר לתלות מודעות בכל מקום שיזכירו לנו שצריך לבקש עזרה מהבורא, ובכל זאת לא יהיה לנו צורך ונחיצות בו. הנחיצות הזאת נובעת מ:

1) כשאנחנו רוצים בכל כוחותינו ו-2) לא יכולים לצאת אל העולם הרוחני.

אז אנחנו מתחילים להבין ולתפוס שרק הבורא יכול לעזור לנו. את האכזבה הראשונה והנפלאה אנחנו קיבלנו בכנס הזה. זהו הישׂג גדול. כעת אנחנו צריכים להבין את מה שקיבלנו, וכל הזמן להגביר את ההרגשה שלנו בזמן שחושבים על כך. המחשבה מגבירה את הרצון, מבליטה את כל המרכיבים שלו, שהודות לו אנחנו יכולים להתקדם הלאה ללא צרות נוספות, בכך שאנחנו משתדלים שוב ושוב לגלות את המצב שהיינו בו. זה מספיק. כך אנחנו ניצור דרישה אל הבורא, כי הרי אין עוד מלבדו ורק הוא יעזור לנו להתייצב מול פרעה.

ובנוסף לכך, אנחנו נבין שהבורא פועל בשני הכיוונים. כי הרי פרעה זה גם כן הבורא, רק מהצד השני. בתורה נאמר: "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו". הבורא מראש מזהיר: "אני עומד בדרכך. רוצה לפרוץ? – פנה אליי בבקשה, כי הרי אני הוא זה שסידרתי לך את זה, ובעזרתי אתה תפרוץ". על זה נאמר: "ניצחוני בניי". אין אף אחד חוץ מהבורא, וכדי להבין זאת ולדרוש ממנו עזרה, דרושים לנו מאמצים משותפים המכוונים למטרה אחת: כיצד יחד עם הבורא עלינו לתת מהלומת נגד לפרעה, ולהיוולד אל האור.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LYsLu

2 comments

  1. אלישבע זנדני

    האם נכון לומר שבגדול זהו משחק החיים,כלומר הבורא עשה את השבירה של הנשמה ובמשך דורות הבורא מנסה דרך חלקיקי הנשמה לאחד שוב את כל החלקיקים לנשמה אחת.אני שברתי ואתם צריכים לתקן אבל לפי הכללים שלי.

  2. מרי טולדנו

    האגו או היצר הרע או פרעה או איך שנבחר לקרוא לו
    זה מה שעלינו לעבור כדי להבדיל בין הטוב והרע וכדי שנבחר..בטוב
    בעיקר צריך לזכור את החופש האלוהי שניתן לנו בכל רגע נתון לבחור מה לחשוב
    וכל פעם שממלכת האגו משתלטת בהרגשה אני נזכרת במודעות שרכשתי שכל הרע הזה הוא אשליה ושאחרי כלכך הרבה שנים של הרגלי חשיבה שבה האמנתי בסבל
    הפכו להיתעללות עצמית מבחירה שלא במודע
    ומאותו כוח לבחור אני בוחרת לסרב להרגיש רע
    ואני מחליפה מחשבה..וזה עובד
    מחשבה=הרגשה..ואף אחד לא מכריח אותנו לחשוב(ופה החופש בחירה)
    רק הרגלי חשיבה מושרשים בתפיסות חשיבה של אגו מעוותים עושים סבל תבחרו טוב ויש כמה צפרדעים לבלוע בדרך אבל שוב פעם זה הכי למען עצמנו והתוצאה זה אהבה.
    מרי
    =

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest