קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כבוד הרב. בחוכמת הקבלה, אנו פוגשים במושגים כמו "בורא" ו"נברא" שהבורא ברא. אם כך מי הוא "עצמותו" – האם זה אותו הבורא? ולמי מהם פונה דוד המלך במזמורים שלו?
תשובה: עצמותו זהו השורש שלנו שלא ניתן להשגה. בורא זה מה שאנחנו מגלים מעצמותו. לכן הוא נקרא בורא, מצירוף המילים בוא וראה. כל הפניות הן תמיד לבורא, מפני שלעצמותו אנחנו אפילו לא יודעים כיצד לפנות.
שיעור על פי המאמר "ענין ההשגה הרוחנית" (שמעתי, אות ג')
שאלתו של תמיר גלעד: כדי ליהנות יצר הבורא את הנברא. מדוע היה לו הצורך לברוא את הנברא? שהרי הנברא הינו חלק מן הבורא, והבורא הינו שלם. איזו סיבה הייתה לו להתחיל בכל התהליך הזה? אם אנחנו, כחלק מן הבריאה, הננו חלק מן הבורא עצמו, ומיועדים לעבור תהליך של הזדככות והתחברות לבורא, האם יש להבין מכך, שהבורא למעשה מיישם לעצמותו תהליך של זיכוך והתחברות?
תשובה: ראה "תלמוד עשר הספירות, חלק א', "הסתכלות פנימית" ו"הקדמה לספר הזוהר".
אם –
ה' אחד ו- אין עוד מלבדו
והוא טוב ומיטיב ומטבע הטוב להיטיב, אז הוא ברא נברא בכדיי להיטיב לו – אבל- אין עוד מלבדו, אז יוצא מכל זה – שהוא בעצם מיטיב לעצמו ?
אז מה זה הנקודה הקטנה שהיא אנחנו ? היא גם חלק בתוכו ?
אם יש נברא ובורא אז יש שניים , ואם יש רק אחד- אז אין נברא יש רק בורא. זה אומר שהבורא מעולם לא ברא שום דבר- הוא הריי במנוחה מוחלטת, ואין בו שינוי אז אם הנברא לא קיים באמת, אז מה זה העולם שלנו- יש שינוי בתוך הבורא ?