דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האר"י – תחילת העלייה

האר"י – תחילת העלייה

מתוך שיחה בסעודה המוקדשת ליום פטירתו של ר' יצחק לוריא, האר"י  –

בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות", אות ח':

"אין די מלה בשיעור פעולתו הקדושה בעדינו, כי היו דלתי ההשגה נעולים בדלתים ובריח, ובא ופתחם אלינו. והנך מוצא בן ל"ח שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל. וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות, אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד."

אנחנו צריכים להודות לכוח העליון ששלח לנו כאלה מורים. מתוך כך שהם השיגו, הבינו, הרגישו, התמזגו עם הכוח העליון, הם מספרים לנו עליו וסוללים את הדרך שבה גם אנחנו יכולים ללכת אחריהם, בכך שמממשים לפחות במשהו את הלימוד שלהם, ושמכינים את הדרך עבור האחרים.

האר"י מסמל את אותו הרגע שבו האנושות החלה בעלייה לתיקון. זאת הסיבה מדוע תפקידו הוא חשוב כל כך. עד אז כל הדרכים היו חסומות והשגותיהם של המקובלים נשארו מאוד מוגבלות. לפעמים הרגש שבו גבר על ההבנה.

איננו יודעים בדיוק איך זה היה וגם איננו מבינים מה בדיוק עשה האר"י. כן, אחריו נשארו ספרים, הוא מצא שפה, אך בינתיים איננו תופסים את הגדלות של מה שנעשה על ידו. כי המקובל, על ידי עבודתו הרוחנית, מבצע תיקונים בכל המערכת ובכך מקדם אותנו לשלבי גילוי הבורא, לקראת מה שאנחנו כל כך משתוקקים אליו. העניין כאן הוא לא בספרים שאותם אנחנו יכולים לקרוא, אלא בזה שהאר"י הכין וקירב אלינו גישות לעולם הרוחני, אורות שמושכים ומוליכים אותנו כלפי מעלה בשבילים הרוחניים. דווקא בזה מסתכמת עבודתו של המקובל. והספרים שבהם הוא הביע את זה מהווים רק ליווי קטן שגלוי לעינינו.

כל המקובלים הבאים הם תלמידי האר"י. הם כולם מתבססים על המורשת שלו וזה כולל גם אותנו. החיבור "עץ החיים" וכל שאר החיבורים – כל זה נובע מהגילוי הענק שלו. בעל הסולם כתב על קודמיו הגדולים, רבי עקיבא, הרשב"י ואחרים, שבכל זאת, גילו את העולם הרוחני בצורה מוגבלת ונסתרת מאוד. אז, עדיין לא הייתה שפה, הכלים לא היו מוכנים. זה כמובן תלוי בדור שבו פועל המקובל, ובכל זאת, גדלותו של האר"י מתבטאת בכך שהוא החל בתיקון ופתח לנו את הדרך.

הוא מיוחד, ואנחנו צריכים להודות על כך שיש לנו מורה כזה. נקווה שנוכל ללכת בדרך שלו, בכך שנשאיר אחרינו את אותם השבילים שבהם אלפים ילכו קדימה, כדי לעשות נחת רוח לבורא שמחכה לכולנו בהיכלו.

מתוך שיחה בסעודה המוקדשת ליום פטירתו של ר' יצחק לוריא, האר"י, 25.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נשמת האר"י – נקודת מפנה בהתפתחות
"צעדי המשיח"
האר"י פתח את שערי החכמה עבורנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/X6Wpc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest