האצה על ידי בלימה או דחיפה

אנחנו עדיין לא יכולים לשחק במשחק ההפוך שמקובל אצל מקובלי העבר, שהיו נמצאים גבוה מעל ה"מחסום".

הם, ההיפך, תיארו אחד בפני השני שלא איכפת להם מההשפעה, מכיוון שהם כבר היו נמצאים בה. כך הם נתנו זה לזה הזדמנות להרגיש את העביות עוד לפני שהיא הייתה מתגלה להם.

כדי לעלות למדרגה הבאה אני צריך לתקן את תוספת הרצון המתגלה לי, את הפער. בהתחלה הוא מתגלה לי כחושך, כרע. בכל מדרגה בהתחלה מתגלה היצר האגואיסטי שנברא על ידי הבורא. ולאחר מכן מתגלה תנאי הב': "בראתי תורה תבלין", כאמצעי לתיקון שלו.

ואם אני מבקש על התיקון הזה, בתשובה על תפילתי, על המ"ן, מגיע אליי מהמדרגה הבאה "אור מקיף" ומבצע את זה.

אם העלייה שלנו מתרחשת על ידי גילוי מלמעלה של היצר הרע שנברא על ידי הבורא, כדי להאיץ את ההתקדמות, אנחנו יכולים לשחק כאילו הרוחניות לא שווה כלום עבורנו.

אז לכל אחד תהיה הזדמנות להתגבר על הבלבול הזה. הרי כשאני מקבל הכבדת לב כזו, אני רוצה לברוח מהעבודה הרוחנית. והחברים מראש מארגנים לי מצב כזה כדי להאיץ את ההתקדמות שלי. במשחק כזה אנחנו נשחק אחר כך לאחר שניכנס לעולם הרוחני.

בינתיים, כל זה לפנינו ואנחנו לא משחקים במשחקים כאלה של מבוגרים, אלא להיפך, משחקים בהתפעלות והתרוממות רוח. אני משחק לפני החבר כאילו אני כבר נמצא במדרגה עליונה. אני מראה לו "הכול נפלא – ואיפה אתה?", כאילו מעורר אותו לעלות מהר יותר.

המתחילים צריכים להיזהר ממילים וממעשים שלא מרוממים את המטרה. לכן אנחנו כל הזמן צריכים לעורר זה את זה לחשיבות המטרה הרוחנית.

אנחנו לא עובדים נגד כוח ההשפעה כשאנחנו מוסיפים זה לזה התנגדות, אלא להיפך, דוחפים בכיוון ההשפעה. לכן אנחנו צריכים להיזהר מקלות ראש.

כל הפעולות שלנו והשיחות בינינו, כל המשחקים הפנימיים והחיצוניים שאני מנהל עם עצמי ועם החברים צריכים להיות מכוונים ישר אל המטרה. אנחנו בדומה לילדים קטנים שרוצים לגדול ולהיות גדולים, ואנחנו לא שמים מכשול בפני אף אחד מאיתנו – רק דוחפים קדימה, נותנים דוגמה זה לזה.

מתוך שיעור לפי מאמר רב"ש, מטרת החברה ב', 10.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שההשפעה תהפוך לאופנתית
מתי קלות ראש עוזרת, ומתי היא מזיקה
הנחישות בדרך