האני שלי הוא בעצם לא שלי

שאלה: בתורה נאמר "אני ה' אלוקיך". מה זה בעצם אומר?

תשובתי: זה אומר שהבורא שולט עליך בהכול. אם אתה משייך לעצמך איזה שהם מחשבות, רצונות ופעולות, אז זה רק בגלל הבלבול שלך ואתה נמצא באשליה שזה אתה. למעשה "אתה" בכלל לא קיים.

שאלה: אז מתי אני הופך להיות עצמי?

תשובתי: במידה שאני משתווה עימו, אז אני והוא "מדברים" יחד. האני שלי בעצם לא קיים. הבחירה החופשית שלי, העצמאות שלי, היא רק כדי לעשות במודעות ולפי הרצון שלי את מה שהבורא עושה איתי.

אני בסך הכול "זומבי", אבל נתנו לי אפשרות לגדל "ראש", מנגנון, הבנה והכרה, כדי להבין היכן אני נמצא, מי ברא אותי, מי עושה את כל הפעולות. נותנים לי את זה כדי שבזה שאני אסכים או לא אסכים עם הפעולות שלו, אני אקבל אותו, ארגיש אותו כטוב, אזדהה עימו וארצה רק את השליטה שלו במלואה. ואז אני אראה איך הוא מסתלק ולא רוצה לשלוט עליי כי עכשיו אני בעצמי רוצה לשלוט על עצמי בדיוק כמו שהוא שלט עליי ולא אחרת.

זה נקרא שאני נמצא בדבקות עימו. הוא מפנה לי את המקום במידה שאני מסכים עימו. הוא ברא אותי, אני נמצא בשליטה המלאה שלו והוא רק רוצה לבנות לי "ראש", הבנה והכרה, כדי שאני אהיה דומה לו, כמוהו.

במטרה הזאת מתאפשר לי המשחק – אני כל הזמן, פעם מסכים עימו ופעם לא, כדי להבין אותו באמצעות השינויים האלה ובסופו של דבר לרצות רק את השליטה שלו בכל לב ונפש.

בכל מקרה, אנחנו אף פעם לא נמצאים בניתוק מהבורא – הוא הראשון והוא האחרון ואין עוד מלבדו. חסרה לנו רק ההכרה של אותו הכוח ששולט בנו.

שאלה: אבל האם אבא לא רוצה שהבן שלו יהפוך להיות עצמאי? האם הוא לא עוזב את היד שלו ולא משאיר אותו לבד איזה רגע? או אפילו בהשפעה אנחנו לא נוכל לפעול בעצמנו?

תשובתי: אם הבורא היה עוזב אותנו, היינו נעלמים מהוי"ה, מלהיות קיימים.

הוא נותן לך את האשליה – האם להסכים או לא להסכים עם הפעולות שלו, כדי לגדל בנוסף ל"בטן", גם "ראש". מקודם אתה דאגת למלא את הרצונות שלך, ועכשיו הוא נותן לך ספקות, פותח לך חלל שבו הוא כאילו לא נמצא. כך הבורא מגדל אותך, במנות קטנות של עצמאות מדומה, כאשר אתה מרוצה או לא מרוצה מהשליטה שלו.

באופן כזה, בשונה מדתות, אנחנו מגיעים לבירור ביקורתי ולבדיקה שבסופם מגיעים להסכמה ואחר כך מתוך כך לדבקות, כאשר שליטת הבורא הופכת עבורנו לטובה ביותר, מוחלטת. וזה נובע דווקא מחוסר ההסכמה הראשוני וההתנגדות לפעולות שלו. "כיתרון האור מתוך החושך" -אני כל הזמן מברר, כל הזמן יש לי ספקות ותרעומת על הבורא, ואני לא מסכים איתו ומקלל אותו,עד שאני מגיע לדבקות עימו.

לכן נאמר ש"דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים". אדם שמתפתח על ידי חכמת הקבלה, הוא נראה ממש "עבריין", כי הוא עובר דרך כאלה ספקות ושאלות רציניות. אך בלי זה הוא לא מגיע לדבקות.

מתוך שיעור על איגרת של רב"ש, 25.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המשׂחק של הבורא
הוא בכל מקום. אז איפה אני?
באזור ניטראלי