האנושות זו מערכת אחת

שאלה: המונחים "שוויון", "אחדות" ו"חופש" היו ידועים לנו עוד מתקופת המהפכה הצרפתית. לפני המהפכה ואחריה, אנשים נאבקו למען העקרונות הללו. אנחנו רואים שהאנושות נכללת במערכת יחסים כלכלית, חברתית, פוליטית ותרבותית גלובלית אבל זו רק אחדות חיצונית, כלפי חוץ. אתה מדבר כל הזמן על רגש של אחדות ברמת המחשבה והרצון. האם תוכל לתאר כיצד אתה רואה את איחוד האנושות ברמה הזו?

תשובה: זה עניין לעתיד הרחוק. האנושות כלל לא שואלת את השאלה הזו, האנושות אינה מוכנה לכך ואינה מסוגלת לעשות דבר בנושא. הבעיה היא לא איך לגרום לאנושות בכוח להגיע למצב של איחוד, אלא לגרום לכך שהיא בעצמה תרצה בזה, ורצונה יהיה נעול וחדור במטרה להגיע להרגשת האחדות, עד להעלאת תפילה כדי להגיע להרגשה של אחדות. באנושות של ימינו זה עדיין רחוק מאוד מכך.

שאלה: ובכל זאת, לאן עלינו להגיע? בכל המקורות כתוב שהאנושות חייבת להיות מאוחדת. מה צריך להיות המצב הסופי?

תשובה: הכול נע לעבר מטרה אחת, לתמוך זה בזה. תמיכה הדדית במיוחד היא הדבר החשוב ביותר בחברה החדשה שצריכה לקום אחרי כל התקופות הקשות שעוברות עלינו. המטרה שלנו היא פשוטה מאוד – ליצור מערכת אחת מאוחדת מתוך האנושות, שבה הפכים ימצאו זה את זה לצורך תמיכה הדדית וייצרו שלם אחד הרמוני משותף. כששני הפכים מתחברים כדי להשיג מטרה משותפת – מחוץ לעצמם, אז הם מתקיימים בהרמוניה.

עלינו להבין שעם הנטיות שיש לנו היום אנחנו יכולים לעשות זאת כעת. אך למרות זאת אנחנו צריכים להגיע לזה. לכן, ראשית עלינו להרגיש צורך באחדות, ואז נרגיש בחוסר האפשרות להשיג את האחדות בכוחות עצמנו.

שאלה: האם אנחנו יכולים לומר שמהתחלה אנחנו נחשבים לאורגניזם יחיד?

תשובה: כך זה היה, זה נקרא מערכת "אדם" לפני שמערכת "אדם" נשברה. כלומר, כבר היינו במצב הזה. אנחנו – זה כל הנשמות, זה כל רשומות המידע הפנימיות שלנו, מה שמכונה בחכמת הקבלה "רשימות".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 09.11.2020