דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האנושות היא תינוק שמאחר להיוולד

האנושות היא תינוק שמאחר להיוולד

הזמן שלנו מתאפיין בכך, שאנחנו עולים ממדרגה של תפיסת המציאות הבהמית שבה התפתחנו בצורה טבעית, אינסטינקטיבית. קודם, אנחנו מעולם לא חשבנו כיצד עלינו להתפתח. כפי שילד אינו יודע שעכשיו עליו להתפתח עד לדרגה של גיל ארבע או של גיל חמש. הוא עושה כאילו פעולות מקריות במרץ, ובסופו של דבר הוא גדל.

כך גם האנושות התפתחה לאורך כל אלפי שנות ההיסטוריה. אנחנו עשינו פעולות כלשהן בלי להבין מה בדיוק אנחנו עושים והתפתחנו בהתאם לאינסטינקט הפנימי. זה נקרא התפתחות בדרגת הטבע הדומם, הצומח והחי. אבל בעולמנו בכלל אין דרגת ה"מדבר"! היכן ראיתם אותה? אם חייזר כלשהו יביט על כדור הארץ הוא יגיד שאדם הוא סוג של חי אבל יותר מפותח. גם הוא בונה לעצמו בית כמו כל החיות, אוגר מזון ופועל לפי החיסרון שלו. פשוט יש לו חסרונות יותר גדולים, לכן הוא מארגן לעצמו חיים יותר נוחים.

אולם, למעשה, אי אפשר לומר שזה בעל חיים החכם ביותר. תראו אילו בעיות אנשים עושים לעצמם ואילו חיים אומללים. הם סובלים ואוכלים זה את זה כל השנים במשך חייהם עד שמתים. אז מה הם היתרונות של האדם יחסית לבהמה? לכן, נאמר "כולם כבהמות נדמו", זהו הטבע בעולם שלנו – דומם, צומח וחי.

אבל, פתאום, החל מהמאה ה – 20 אנחנו נכנסים לשלב התפתחות חדש שכבר לא שייך לדרגת החי אלא לדרגת ה"מדבר". ואז אנחנו התחלנו להתבלבל. לא הבנו מה עלינו לעשות עם הטבע, עם החברה האנושית, עם היחסים בין בני זוג, עם חינוך הילדים, עם המדע, הכלכלה, הפיננסים. אנחנו הפסקנו לקבל דחפים פנימיים שדוחפים אותנו להתפתחות.

עכשיו, עלינו לחפש בעצמנו כיצד להתפתח וכיצד לבנות לעצמנו את הראש. כי באדם הכול נקבע על ידי הראש שנמצא מעל הגוף, להבדיל מחיה שאצלה הכול באותה הרמה. הראש של בעל החיים חושב רק על התועלת הגופנית שלו. אבל עלינו לחשוב על משהו יותר נעלה, שנמצא מעל הגוף, מעל השכל האנושי.

קודם, אנחנו התפתחנו בזכות זה שקיבלנו פקודות מהטבע. אבל אחר כך אנחנו הפסקנו לקבל אותן והיינו צריכים לאמץ את שיטת ההתפתחות מחכמת הקבלה. לשם כך פעלו המקובלים בתחילת המאה ה- 20: בעל הסולם, הרב קוק, ניסו להחדיר את השיטה הזאת וליישמה בחיים. אבל יצא כך, שאנחנו עדיין לא מוכנים לקבלה ולעכלה. אנחנו חיים עדיין באשליה, כאילו יכולים להמשיך בעזרת השיטות הישנות ואז הכול יסתדר.

העם לא מאמין למקובלים, שהגיע הזמן לממש את עצמנו. הוא לא מבין שכל הבעיות הללו שקורעות את העולם המודרני הן תוצאה מכך שאין לנו תוכנית התפתחות. תוכנית ההתפתחות הטבעית כבר אינה פועלת, היא הפסיקה לפעול. ואנחנו כמו פרי שהבשיל, שנשאר תלוי על העץ ומתחיל להירקב.

הוא מתקלקל יותר ויותר כי אין לו המשך תוכנית התפתחות, עלינו לקחת אותה מחכמת הקבלה ולהתחיל לשנות את עצמנו בעזרתה, את החברה שלנו ואת העולם שלנו. הטבע לא יפתח אותנו יותר, עלינו לפתח בעצמנו את ה"ראש" החדש. זה כבר לא צריך להיות "ראש" של בעל חיים, שמשרת לרצון שלו וגדל יחד עם התפתחותו, אלא השתוקקות לעליון, למדרגה החדשה שנקראת "אדם", כלומר, "דומה" לבורא. כי אפשר לכנות אותנו "בני אדם" רק עם מבט לעתיד. אנחנו מכנים את עצמנו כך בטעות, מתכוונים בכלל להתפתחות אחרת. וזאת כל הבעיה. אם עם ישראל לא מבין את ייעודו ומחויבותו כלפי אומות העולם, אם הוא לא יקיים את התפקיד שמוטל עליו, אז אנחנו נתחיל להתקרב לזה על ידי ייסורים נוראיים, במקום להתקדם ב"דרך האור" וב"אחישנה".

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, "נס החנוכה", 29.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
על פני גל האגו המפותח
המדע על הכוח שמנהל את העולם
עידן של דעיכה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/chcC6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest