דף הבית / אהבה / זוגיות / האם ניתן להתחבר עם החמה?

האם ניתן להתחבר עם החמה?

laitman_2009-08-04_9975.jpg

שאלה: בפסיכולוגיה החברתית יש צורה של "חיזוק חברתי", מחווה, עידוד – שכדי להנות מיחסים טובים עם השכנים, מספיק כל פעם להגיד "שלום" כשפוגשים אותם, ושום דבר מעבר לזה.

אם אני לא פועל כך, אז במערכת הכללית מצטבר החוב שלי כלפי השכנים. כאשר ה"חוב" מגיע למקסימום, השכנים עשויים פשוט להתפטר ממני. האם הידע הזה יכול לעזור לאדם בבניית החברה האינטגרלית?

תשובתי: בוודאי. המידע הזה אומר על כך, שכולנו קשורים בצורה אינטגרלית, ולכן חייבים לקבל אחד מהשני סימנים מסוימים, להפעיל קשר אפילו ברמה של "שלום". זאת דוגמה טובה.

שאלה: אני יכול להביא עוד דוגמה. אנחנו דיברנו על אינטראקציה מאוד ספציפית בין קרובי המשפחה. רוב האנשים מנסים, משום מה, לבנות יחסי חברות, לדוגמה, עם החמה. כמובן, הם אינם מצליחים, הקשר הזה, שמכביד עליהם, אחר כך גורם לטינה. האם כדאי לספר בקורסים של החינוך האינטגרלי, שלא צריך לנסות להתחבר עם החמה, שזאת מערכת יחסים אחרת?

תשובתי: יש כאן דברים רבים שאדם צריך ללמוד, ובפרט, אילו רמות של יחסים עליו לבנות. אמנם, אני לא חושב שכאן צריך לפעול כמו שפועלים היום הפסיכולוגים. הסיבה לכך היא, שאם אנו מגיעים לרמה של האינטגרליות ההדדית, אז יחס נדיב פשוט של האנשים זה לזה מעצמו בונה את הקשרים הנכונים, כשאנחנו לא נרתעים ולא מנסים לעשות מעצמינו משהו.

דווקא היחסים הכנים, המשותפים בינינו מכניסים אותנו למצב מתאים אחד כלפי השני, בדומה לגלגלי שיניים מחוברים. ישנם אנשים שאיתם אני מחובר בצורה יותר הדוקה, ויש רחוקים יותר ממני. אני לא צריך להעמיד פנים ולנסות להתחבר עם כולם בצורה ישרה.

לכן, אם אני קשור לבת זוגתי בקשר משפחתי, אני לא חייב להיות מחובר באותה הצורה גם עם אימא שלה, וגם עם הקרובים שלה, כי כל הקשרים נפעלים רק דרכה, ובשום צורה אחרת. לו היא לא הייתה חיה, אולי לא הייתי מכיר אותם. אנחנו חייבים להראות את היחסים האלה בצורה ישרה, לברר אותם.

כאשר אנחנו מקרבים את האנשים לאינטגרליות הדדית, הם מבינים שההתקרבות ההדדית או ההתרחקות ההדדית צריכה להיות מותנית על ידי המקום שלנו במערכת הכללית. לכן לא צריך להיות כאן מקום לטינה.

אני אומר "שלום" לשכנים כי כך מחייבת אותי השכנות המשותפת איתם באותו הבניין או בדירה ליד, אבל אני לא מחויב להגיד "שלום" לאנשים מבניין אחר, אפילו לאלה שגרים קרוב.

כלומר, דווקא השילוב, הקרבה בינינו קובעים עד כמה אני חייב להביע את הקשר ההדדי, להיות צמוד לאנשים אחרים. אז אם זה מובן לאנשים, זה לא מחייב אותם לכלום. הם לא חייבים להרגיש בכך חובה שעליהם למלא. להיפך, הם ייצרו קשר זה או אחר בצורה טבעית, מבפנים, בהתאם למערכת הכללית, לקשר הכללי בין כולם.

אני לא רואה בזה בעיה וחושב שזה יקרה בפנימיות האדם.

משיחה מס' 6 על החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תברא את עצמך!
אופנה ותקופת המעבר
העתיד הוא באינטגרציה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2xukm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest